פרשת וירא תשפ"ד, אסיינס קברנה סוביניון 2018, יקב טפרברג.
בשבוע שעבר גילינו שֶׁלּוֹט התעשר שלא ביושר, הִשְׁלָה את עצמו שהוא יורש של אברהם אבינו, למרות שאברהם התלונן באזני ה' במפורש: "מַה תִּתֶּן לִי? וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. וַיֹּאמֶר אַבְרָם: הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע, וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי [העבד שלי] יוֹרֵשׁ אֹתִי" (בראשית טו/ב-ג). אפילו ברמז לא הזכיר אברהם את לוט. תכל'ס, מי שמתעשר בתרמית, חייב להחזיר את העושק, ואם אינו רוצה, הקב"ה יעשה זאת עבורו. לוט העשיר הסתנוור מִכִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כֻּלָּהּ מַשְׁקֶה, כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם (בראשית יג/י), הולך וקונה לעצמו ארמון גדול ומפואר בשער העיר, בשכונת העשירים [בזמן התנ"ך וחז"ל, שער העיר היה מקום דיור מועדף, הגרים שם קולטים ראשונים סוחרים שמגיעים ממקומות אחרים]. זה היה ארמון כל כך מבוצר, שכל אנשי סדום יחד, לא הצליחו לפרוץ את שעריו.
מכאן מתחילה הפרשה שלנו:
ה' מתגלה לאברהם ומספר לו על התכנית להשמיד את סדום, אברהם שאל: אולי יש צדיקים? ה' אמר לו שאם יהיו צדיקים, סדום לא תתהפך, אברהם שמע זאת "ושב למקומו" (בראשית יח/לג). מסתבר שבקשת אברהם התקבלה, ה' שלח מלאכים לסדום לבדוק שם את הדופק, ומסתבר שכל אנשי סדום רעים, "מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה" (בראשית יט/ד). ממילא הגזרה יוצאת אל הפועל, ועוד בטרם שחר שיטח ה' את כל סדום, בקושי הצליח לוט להימלט, וסדום הפכה לתמרות עשן והררי אבק. בדיוק בשעה זו עומד אברהם אבינו באותו מקום שממנו ראה אתמול את סדום, והתעניין אם יש שם צדיקים, ובתורה כתוב: "שזה היה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם [אתמול] אֶת פְּנֵי השם" (בראשית יט/כז). על פסוק זה אומרים חז"ל: "אברהם תיקן שחרית" (ברכות כו/ב). 'להתפלל' זה נקרא 'לעמוד לפני ה'' (הגר"ח על הרמב"ם), מבלי לבקש מאומה, פשוט להרגיש 'עומד לפני המלך'. הכי מתאים לכך זה על הרקע של תמרות עשן ואבק ממה שהיה פעם עזה, סליחה סדום, כפי שכותב הרמב"ם: שכילוי הרשעים, זה הדבר הגדול והחשוב בצרכי בני האדם (תפילה ב/א). שם על הרקע הנהדר הזה הפציע שחר חדש, שבו תיקן אברם אבינו את תפילת שחרית.
לוט בנה את ארמונו בשער העיר, זאת אומרת שענני העשן והררי האבק שראה אברהם, זה ארמונו המפוצץ של לוט, האבק שהתאבך משם, הסתיר את האבק משאר חלקי העיר. זהו התשלום ההוגן שלוט שילם לאברהם, על השנים הרבות שהרשה לעצמו לגנוב מנכסי אברהם על ימין ועל שמאל, בהנחה שהוא יורש חוקי, וזה מתחיל כבר מעכשיו. גם אשת לוט הקמצנית, שעיניה היו צרות בנתינת מלח לאורחים, החזירה את המלח שקימצה, עד הגרגיר האחרון, כשהפכה לנציב מלח, וכל הרוצה רשאי לחצוב לעצמו מזכרת. יש עוד דוגמא מרתקת שכל דבר מגיע לבסוף לתיקונו, שנעשה שורשו העליון. הרשעים נידונים בגהינום, נשפך עליהם 'נהר דינור [נהר אש], המקור של נהר זה הוא הזיעה של השרפים וחיות הקודש, הנמצאים סביב כיסא הכבוד (חגיגה יג/ב). זיעה היא תוצאה של מאמץ יתר, למה צריכים המלאכים להזיע? מדוע הם לא נוצרו מלכתחילה די חזקים בשביל התפקיד שלהם? התשובה היא שהם כן נוצרו בהתאם לתפקידם, אבל בגלל הרשעים שגורמים לחילול ה', נאלצים המלאכים להוסיף מאמץ, כדי לאזן את החלל בכבוד ה' שנחסר בעולם. המאמץ הזה מגיר מהם זיעת אש, ככל שהרשעים עושים חטאים גדולים יותר, צריכים המלאכים להתאמץ יותר, ויוצאת מהם זיעה רותחת יותר, וזה מעניש אותם יותר קשה בגהינום. זאת אומרת שהרשעים קובעים בעצמם את הטמפרטורה שלהם בגהינום.
מכאן אל היין. הכורמים מחפשים לנטוע גפנים במקום שיש בעומק הקרקע משקע מרוכז של מינרליים שכנראה מגיעים גם מעצמות מאובנות. ריכוז של הרבה עצמות יחדיו, הוא תוצאה של אסון, שאם לא כן, לא יתכן שעדר שלם יגווע צפוף. זה אולי מהמבול, או קטסטרופה אחרת, לפתע מגיע גל קור אימתני, כל בעלי החיים מסתופפים להתחמם, וכך קופאים למוות. או שריפה, או יתכן שכולם הסתופפו בתוך שלולית או ביצה, ושם נחנקו למוות. על כל פנים זה מאורע עצוב. הקב"ה העניק לעולם פיצוי; העצוב לפני ארבעת אלפים שנה, יכול להעניק רגעי שמחה בעתיד, "יין יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהילים קד/טו).
לאחרונה פתחתי 'קברנה סוביניון' 2018 מסדרת 'אסיינס' של 'יקב טפרברג' והופתעתי לטובה, לפני השיווק היין התבגר בחביות עץ אלון 18 חודשים ובבקבוק עוד כמעט שנה, והתוצאה נפלאה, יין מלא ריחות וטעמים, הרבה פירות בשלים המון תבלינים חמיצות טובה וסיומת ארוכה.
המחיר 100₪. כשרות: רבנות מקומית, בד"צ העדה החרדית והרב מחפוד.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
