ראש השנה תשפ"ד, גולדן פורט 2020, יקב רמת נגב

בשבוע שעבר, דהיינו: 'נצבים וילך' היה השבוע האחרון של 'שבעה שבועות הנחמה', שהחלו בפרשת 'ואתחנן'. עכשיו, ראש השנה, שנה חדשה, ובכל זאת כשאנו מתבוננים בהפטרות של שני ימי ראש השנה, רוח של נחמה נושבת בהן, בהפטרה של יום א' התקבלה תפילת חנה, ונולד שמואל, הוא משח את דוד, ומשם יבוא המשיח ותבוא הגאולה. הפטרת היום השני, היא לגמרי עם רוח נחמה, מתחיל עם 'הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל', יש בה את הפסוקים המפורסמים הקוראים לרחל אימנו: 'מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה', ישנו נושא בהפטרה זו שראוי להשתבץ בפינת היין שלנו. עם ישראל שב לארצו מהגלות הקשה ומתחיל להתאושש, הקב"ה מבטיח: "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית... עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים... קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן". כלומר: נטיעת הכרמים הינה ממש מהדברים הראשונים שמשקמי הארץ יעשו. נח אמנם טעה כשהוא התחיל בנטיעת כרמים (בראשית ט/כ וברש"י שם), לא עושים את זה לפני שבונים בית כנסת, בית ספר ועוד כמה דברים בסיסיים, אבל גם לא דוחים את זה לסוף. בהפטרה כתוב שאת הכרמים נוטעים עוד לפני שמעודדים זה את זה לעלות לציון. זאת אומרת שהכרמים הם 'תשתית'. לכן, אם הכרמים לא נמצאים ברשימה של החמישיה הפותחת, הרי שהם יהיו בעשיריה הפותחת, אך ודאי שלא מזניחים אותם, לשעות פנאי, כתוספת של מותרות. ארבע סיבות לכך:

א _  צריך יין לנסכים למזבח.

ב _  יין נמצא בתפריט השתיה היום -יומית, הוא היה מדולל לשנים או שלושה אחוזי כהל, אבל שתו ממנו כמה כוסות במשך היום. את היין הוסיפו בגלל טיב המים העומדים קיץ שלם בבור.

ג _  יין מלווה את כל סעודות המצוה, קידוש בשבת וחג, ארבע כוסות של פסח, כוס של ברכת המזון, ברית, שבע ברכות, ולהבדיל יין בבית האבל (משלי לא/ו).

ד _  יין מהווה השראה לשמחה בכל מפגש משפחתי, סעודות מצוה, או חברים, וזה כל כך מעניק שמחה, עד שמאז החורבן קבעו החכמים כמה וכמה מגבלות בקשר למפגשי יין. על כן ברור מדוע שיבחו מסדרי התפילה את ההפטרה הזו בראש השנה, כי מיד לקראת השנה החדשה, עלינו לראות כיצד מתכוננים לשנה חדשה, חיים חדשים, ארץ חדשה ושאר החידושים.

כיוון שיש עניין לאכול בראש השנה דווקא דברים מתוקים, ישנם המיישמים זאת גם על היין, ומבקשים לכבוד ראש השנה דווקא יין מתוק. איני פוסק הלכה, אבל תרשו לי בבקשה לערער על מנהג זה. היין המתוק הפשוט, הוא יין יותר מידי פשוט, ולא מכובד לקבל כך את השנה החדשה. יין מתוק שיש לו ערך, הוא יין בסגנון 'פורט', כלומר: מחוזק, הוא יין אמיתי והוא מתוק. אבל, הוא יותר מידי מתוק עבור קידוש, ממנו לוקחים לגימה קטנה בקינוח. כמו כן ביינות אלה אחוז הכהל גבוה, וזו עוד סיבה לא לעשות על זה קידוש, כי יין מתוק על קיבה ריקה, הוא 'יין פטישים', בגלל הסוכר שדוחף מהר את האלכוהול אל הראש. לא מתאים דווקא בראש השנה להכות בפטיש בתוך המוח.

מלבד זאת אני סבור שאת ההמצאה שצריך יין מתוק לראש השנה, זו המצאה של אלה שגם כל השנה הם שותים יין מתוק. הם טעמו את היין היבש של ארבעה עשר שקלים, והחליטו שיין יבש זה לא טעים, יין מתוק בארבעה עשר שקלים, הוא מתוק באותה מידה של השישים שקל. כי ההבדל ביניהם הוא בטיב היין ולא בכמות הסוכר. מי שעד היום היה חסיד של יין מתוק, ויסכים לטעום יין יבש אמיתי, יגלה שהיין היבש מסוגל להיות סימן מובהק לשנה טובה ומתוקה.

ובכל זאת אמליץ על יין אחד מתוק, אבל, מתוק טבעי ללא תוספת סוכר.

'גולדן פורט 2020' מיקב 'רמת נגב' הוא יין שעשוי מענבי גיוורצטרמינר שגדלו למרגלות מצפה רמון בגובה 850 מטר. הבציר המאוחר גרם להצטמקות הענבים ולריכוז סוכר גבוה. לאחר התסיסה של התירוש עבר היין ליישון ממושך בחביות עץ אלון התוצאה מתוקה מאוד ונפלאה, ריחות של מנדרינה ופרחי יסמין, גוף מלא ודִבשי סיומת ארוכה ומתוקה.

כשרות:רבנות מקומית, בד"צ איגוד הרבנים - הרב ווסטהיים. אלכוהול:17.5% , 500 מ"ל, המחיר: 100 ש"ח

לחיים, שבת שלום, חג שמח

שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב