פרשת בא תשפ"ג, אוצר בית דין, יקבי ירושלים.

בשבוע שעבר עברו על המצריים שבע מכות, כלומר: 70% מהתוכנית, רבי עקיבא מספר בהגדה של פסח שהיו להם מאתיים וחמישים מכות, זאת אומרת שעד כה כבר עברו עליהם בערך מאתיים קטסטרופות, למה הם לא התעוררו? הרבה תשובות יש על כך במפרשים, אבל ברשותכם, אציע את מה שקשור לבמה הקבועה שלנו. המכה הראשונה של פרשת השבוע, היא 'ארבה', על כל אחת מהמכות מצביעים חז"ל היכן פעל בה הכלל: 'מידה כנגד מידה', על ה'ארבה' אומרים חז"ל: "המצרים חשבו שהיהודים יהיו כורמיהם, הביא להם הקב"ה את הארבה, שיאכל את כל האילנות" [הגפנים] (תנחומא בא ד'). גם שר המשקים חלם על גפן עם שלושה שריגים. זאת אומרת שבני ישראל לא היו 'פועלים שחורים' שאפשר לשלוח אותם לחופש, ולבקש עבדים חדשים. בני ישראל שלטו על משרות מפתח אינטלקטואליות, שמצרים לא הייתה יכולה להחזיק מעמד בלעדם [במדרש שם מובאות עוד דוגמאות של מקצועות אקדמאיים, כגון 'פדגוג' - מורה של ילדי המצרים]. ליין במצרים העתיקה היה ערך מקודש, הרבה טכסים היו סביבו. בציורי קירות ארכיאולוגיים, מוצאים אנו הרבה השתחוויות אל המלך עם קנקן יין, או שאחד השרים מגיש גביע. אנו עוד זוכרים את ה'גביע' של יוסף, ואת שר המשקים מחומש בראשית. המצרים יחסו ליין תכונות אלוהיות, ומלבד השמחה שהוא מעניק, האמינו שהוא גם מרפא מחלות.

המצרים לא יכולים היו לוותר על כורמיהם היהודים, וזה מעניק הסבר נוסף לשאלה שהצענו בשבוע שעבר: "מה פתאום ארבע כוסות יין, בגלל ארבע לשונות הגאולה"? "מה הקשר בין יין לגאולה"? הנה התשובה, היין הוא זה שגרם לעוד ועוד מכות במצרים, פרעה לא יכול היה לעשות כמו כורש, ולאשר לכל היהודים לעזוב את פרס (הפסוק האחרון בתנ"ך), שחרור יהודיי מצרים היה גורם למפולת  ואנרכיה. לבסוף הם אמנם קיבלו את ההתמוטטות הזו, פי אלף ממה שזה אמור היה להיות אם זה היה נעשה באדיבות ובשיתוף פעולה. אבל הם לא השכילו לקחת את זה בחשבון.

אם איזשהו פרעה או אחד מסגניו יצליח פעם לזחול מקברו, ולראות את ליל הסדר של היהודים, כמובן שיקבל גם הסברים, החלק שהכי ירגיז אותו, יהיו ארבע כוסות היין, שאנו שותים לזכר המפלה שלו. הרי בגלל היין הזה הוא התעקש שלא לשלוח את בני ישראל, ונלחם על כך עד טיפת דמם האחרון של עמו.

שבוע שעבר הייתי ב"יקבי ירושלים" שם מייצרים השנה את היין "אוצר בית דין" שעל ידי "המכון למצוות התלויות בארץ" ברשות הרב שניאור זלמן רווח שליט"א בפיקוח הכשרויות המהודרות בד"צ חניכי הישיבות הרב מרדכי גרוס שליט"א, בד"ץ בית יוסף ורבנות מהדרין ירושלים.

תהליך עשיית היין נעשה לפי כל ההוראות המחמירות של בית הדין מהכרם ועד הביקבוק.

השבוע מתחיל השיווק של היינות, כשהחלוקה תהיה אי"ה בתחילת חודש אדר בנקודות חלוקה שמפוזרות בכל הארץ.

המחיר שנקבע ע"י בית הדין הוא כ18₪ לבקבוק שזה עלויות של ההוצאות בלבד.

בכל ארגז יש 8 בקבוקים בחלוקה של 4 בקבוקים קברנה סוביניון, 2 בקבוקי מרלו ו2 בקבוקים של בלנד קברנה\מרלו\שיראז.

שלושת היינות עשויים היטב, ריחות של פירות טריים, ומאפיינים באופן ברור את הזנים שמהם הן עשויים. בצבע היין כמעט ואין הבדל, אם בכל אופן ננסה לדרג אותם, אז הבלנד הוא הכהה מהשלושה, כשאחריו הקברנה ולבסוף המרלו.

הקברנה סוביניון נותן ריח של שזיף טרי, ישירות מהקטיף, ומעט פלפל ירוק, יחד עם חמיצות טובה. במרלו שוב הפירות האדומים עולים מהכוס, אפשר גם למצוא צימוקים ומרירות עדינה. הבלנד הוא ה’בועט’ מהשלושה, בלנד נכון וטוב הוא כזה, שסך חלקיו גדולים מהשלם, זוהי חוכמת היינן, לקחת את הדברים הטובים שבכל זן, להדגיש ולהבליט אותם בתוך הבלנד. בבלנד הנוכחי ענבי השיראז משתלבים בזנים האחרים, ונותנים מעט פלפל ליין (תרתי משמע), קצת חריפות וקצת יותר עוצמה ביין.

לדעתי, אחרי שטעמתי את היינות, עלות יינות אחרים ברמה כזו עולה פי כמה וכמה.

ומלבד המחיר הזול, יש לקונה גם את הזכות להנות מיין בקדושת שביעית שכידוע יש מצווה מהתורה לאכול פירות שביעית "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" (ויקרא כה/ו) וכשאני אומר את זה שואלים אותי, "בשביל מה להסתבך עם יין כזה שצריך להזהר שלא ישפך". לטענה כזו אני עונה: "כל בקבוק שאני פותח בבית אני נזהר שלא ישפך", מה שכן, או בעצם אולי מה שלא, צריך לדעת שלא לכבות בו את נר ההבדלה ולא לבשל בו. אה, יש דבר נוסף שהוא צריך ביעור בערב פסח, אבל על זה אכתוב פעם הבאה אי"ה.

להזמנת היינות לחץ

לחיים ושבת שלום

שרגא - אתר היין הכשר