פרשת ויחי תשפ"ג, סיגמא פיוז'ן 2018, יקב כמיסה (דלתא)
אנו מוצאים משהו די תמוה בפרשה: "כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה" (בראשית מט/יא). על 'סוּתֹה' כותב רש"י: 'מן בגד'. ואין לו דמיון במקרא (ע"כ). כלומר: 'סוּתֹה' זה משהו כמו 'כסותו'. עם המילה היחידנית במקרא הסתדרנו, אבל מה הפירוש לכבס ביין? האם במפעלי אבקות הכביסה מכירים כזה מרכיב?
התשובה הפשוטה היא שזה רעיון ולא הנחיית כיבוס, בין אם הכוונה למלכויות, לשלטון, או לכיבוס עבירות ולעוד הסברים כמבואר בפרשני המקרא שסביב הפסוק. אבל הרי אנו יודעים ש'אין המקרא יוצא מידי פשוטו' (שבת סג/א). לא מביאים משל מרעיון הזוי. על כן אין ברירה אלא להניח שהייתה כזו שיטת כיבוס, וכשנתחקה אחריה, נגלה שזה די פשוט וברור. אך צריך לפני כן להקדים שלוש הנחות יסוד.
א _ 'צביעה'. כיום לא נותנים בגדים לצביעה, כי הייצור המוני ויותר זול לקנות חדש מאשר להחליף צבע, אבל עד לפני ארבעים או חמישים שנים, היו מפעלים לצביעת בגדים יד שניה [בבני ברק, רחוב מהרש"ל פינת רבי עקיבא, הייתה מכבסה ושם נתנו גם בגדים לצביעה, וכמובן שבכל עיר הייתה כזו 'מכבסה/מצבעה']. בגד כהה אי אפשר לצבוע בצבע בהיר, הבהיר לא ישתלט. אבל להיפך זה אפשרי.
אתם יכולים לנסות בבית, לוקחים ארבע או חמש כפיות גדושות של קפה נמס, מערבבים אותם בכוס מים רותחים, ואחר כך שופכים את הקפה הזה [בלי סוכר וחלב], לתוך קערה עם ליטר מים פושרים, משרים חולצה לבנה למשך חצי שעה, לעירבוב מושלם של הצבע מוציאים ומכניסים אותה כמה פעמים. אחר כך שוטפים פעמיים ושלוש, לבסוף מכניסים למכונת כביסה, ויש לנו חולצה יפיפייה בצבע קפה בהיר. נא לא לנסות זאת עם חולצה של 300 שקל, כי אם לא יודעים לעשות את זה נכון, הצבע לא יהיה אחיד, ותצטרכו להשליך את החולצה.
ב _ מכאן להנחה שניה. כוהל ממיס שומן.
ג _ הנחה שלישית, בזמן התנ"ך לא הקפידו על צביעה מקצועית של הבגד, גם הצבע הטבעי של הפשתן, הכותנה או הצמר היה מקובל. הצבע לא היה חשוב, אבל שהבגד יהיה נקי כן היה חשוב, כתמי שומן זה לא רק לא יפה, אלא אם יש הרבה שומן, כעבור ימים אחדים זה מדיף ריח לא נעים, וזה גם מציק על הבשר.
מכאן הדרך אל הפתרון היא פשוטה. בגד שהתלכלך בשמן, משרים ביין. הכוהל מתערבב עם השומן, והשטיפה מסלקת את שניהם, אם זה יין לבן, לא אמור להישאר סימן מודגש. ואם זה יין אדום, הבגד לא יהיה אדום, אלא ורוד בהיר, עבור אשה זה ודאי בגד משובח. כמובן שלא השתמשו ביינות משובחים לצורך כך, אבל ככל שאחוזי הכוהל היו גבוהים יותר, הפעילות הייתה קצרה יותר.
אני ברשותכם רוצה להציע יין לשתייה ולא לכיבוס. ישנם יינות מצוינים לימים סגריריים.
לשבת האחרונה, פתחתי יין של 'יקב כמיסה (דלתא לשעבר)' לכבוד הזכיה שלהם במדליה הכי יוקרתית "גרנד צ'מפיון" בתחרות טרה וינו 2022-23. היין הזוכה הוא אלפא אולטרא פרמיום 72 חודשי חבית בציר 2014. לא עליו אכתוב מפני שטרם טעמתי אותו (בקרוב אי"ה אטעם, ואז אעדכן אתכם), מה שכן שתיתי, הוא "סיגמא 2018" שעשוי מבלנד של 72% ענבי קברנה סוביניון ו28% שיראז שגדלו באיזור דלתון שבגליל העליון והתבגרו 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות.
היין עם צבע אדום עז, ריחות של פירות בשלים יחד עם זה גם מעט ריח של פלפל ירוק, חמיצות טובה, קצת עץ מהחבית וסיומת ארוכה.
14% אלכוהול. כשרות: רבנות מקומית ובד"צ העדה החרדית. המחיר: 110₪.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
