פרשת וירא תשפ"ג, מאונטן הייטס מרלו 2019, יקב טורא
בפרשת השבוע מוצאים אנו את היין פעמיים, מלכי צדק הוציא לחם ויין (בראשית יד/יח). וביום היגמל את יצחק, עשה אברהם אבינו 'משתה גדול' (בראשית כא/ח). אבל ברשותכם, אני מבקש לגשת דווקא להפטרה, שם מסופר שלאלמנה הענייה היה נס, ואסוך השמן שלה הנביע כמות שמן מסחרית (מ"ב ד/ב). הסיפור מרגש, אך אני תמהתי מדוע היה זה שמן ולא יין? מכמות גדולה של יין קל יותר להתפטר. שמן קונים במסורה מְדוּדָה, ויין קונים בארגזים, מלבד זאת כל סוגי הברכה מתאים להם להיות על יין, בו אנו מקדשים, ושותים בשמחות ובחגים. הסיבה שלא נבחר היין לכזה נס, היא פשוטה. שמן, אנשים מבקשים טרי, ויין צריך שיהיה דווקא ישן, בזמן התנ"ך וחז"ל היה המינימום שלוש שנים (ישן נושן ברכות נא/א). אמנם בנס אפשר לייצר יין עם טעם של שלוש שנים, וגם עשר ומאה, אבל אנשים רוצים 'אמיתי' ולא כאילו.
תכונה זו נובעת מקשר אל האמת שקבוע עמוק בתוך הלב האנושי. אציג דוגמא אחת מתוך רבות. אשה קיבלה מבעלה יהלום גדול ונוצץ, שקבוע בתוך טבעת מודגשת ומציגה נוכחות. הגברת אהבה להרים מידי פעם דווקא את היד עם הטבעת, אם זה לקנח זעה מהמצח, או לראות מה השעה, תמיד הייתה היד פתוחה, כשהטבעת מופנית לעבר הציבור.
פעם באירוע נוצץ של האלפיון העליון, היא הצליחה למשוך את מבטו של אחד משולחן הנשיאות, ואכן האיש קרא לה, וביקש לראות את הטבעת. עבורה לא יכולה הייתה להיות מחמאה גדולה מזו, ברוב חשיבות היא שלפה אותה לעיני הכל, לאט ובהדגשה. האיש הוציא מכיסו 'לופּה' (זכוכית מגדלת של יהלומים), בדק, בחן, ניענע בראשו בתימהון, והחזיר בפנים חתומות, בלי לומר דבר. האשה שלא יכלה לשאת כזה ביזיון לתכשיט המחמד שלה, ביקשה ממנו חוות דעת, והוא השיב, שהוא מוכן לומר בצד ובשקט.
שם הציג את עצמו כסוחר יהלומים מהודו, מכיר את כל הסוגים ביסודיות, וציין שכזה זיוף מוצלח הוא לא ראה בימי חייו. הוסיף האיש ואמר: "את יכולה להמשיך להתגאות בו", השתתפתי כאן בפגישות חשובות, ראיתי את רמת המומחים כאן, איש מהם לא יתפוס את הזיוף, אני לא אספר לאף אחד, וכבר מחר אני עוזב את הארץ, כך שאין לך מה לחשוש שמא השקר ידלוף. האשה הסירה את הטבעת באכזבה וכעס, ולא רצתה לשמוע שום נחמה ועידוד, היא רטנה ללא הרף 'שיקרו אותי'.
כולנו תמימי דעים איתה, למרות שלא היא ולא איש מאיתנו 'חתן האמת', כולנו מזייפים לפעמים, ובכל זאת קיימת נקודת אמת בלב כל של בן אנוש, אותה גם השקרנים הכרוניים לא יצליחו למחוק.
כלפי מה הדברים אמורים? יש להשיג רשתות עם שביבי וחתיכות עץ, שנותרו בנגריה של חביות היין, יש בה כמות עץ הזהה למה שאמור היין לפגוש בתוך החבית. את הרשתות האלו מכניסים לתוך מיכל נירוסטה מלא יין, שסופג את אותו הטעם שמקבל היין nחבית העץ, מדוע איש אינו מעוניין ביין זה? כי זה לא חבית אמיתית! (יש סיבות נוספות וטובות לשים את היין בחבית עץ). זו גם הסיבה שאיש לא ירצה יין בן חמש דקות, עם טעם של יין בן שבע שנים. זו הסיבה שהנביא בחר לבקש מהאלמנה הענייה אסוך שמן, ולא צלוחית יין.
אחר כזה מאמר היה מתאים אולי שאציע כמה סוגי שמן משובחים, תתפלאו לשמוע ישנם יקבים שמשלבים את שני הדברים הללו, גם יין משובח וגם שמן משובח. זה לא בגלל שמחפשים עוד פרנסה, האם אפשר למכור גם מכונות כביסה או נעלים, לא ולא! אלא גם הגפנים וגם הזיתים גדלים במרומי ההר, ולמי שיש שטחים במקומות אלה, מגדל ברצון גם זיתים, ומציע בחנות המפעל את שני הדברים. גם למזבח הוסיפו יין לנסכים ושמן למנחות. אבל כידוע לכם, אני ממוקד ביין, והפעם כבר באמת חורף, על כן הנה משהו כבד שמתאים למזג האויר הסגרירי הנשקף מהחלון.
כשנכתב המאמר חשבתי על "יקב טורא" שמייצר בנוסף ליינות גם שמן זית איכותי.
אבל כאמור התכנסנו פה בשביל היין, ולכן אספר לכם על אחד מהיינות של יקב טורא.
'יקב טורא' הוא (WINERY ESTATE) יקב-אחוזה שכרמיו נטועים בישוב ברכה השוכן על הר בגובה 850 מטר.
מרלו 2019 מסידרת Mountain Heights יין אדום יבש. הענבים נבצרו מהחלקות הוותיקות ביותר של היקב. התיישן במשך כ-22 חודשים בחביות עץ צרפתיות, רובן חדשות.
יין כבד ומלא, צבע אדום כהה, ריח וטעמים פירותיים עם חומצה טובה עשוי בסגנון של עולם ישן.
13.7% אלכוהול והמחיר 130₪. כשרות: רבנות מקומית,O.U, טארטיקוב ובד"צ בית יוסף.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
