פרשת נח תשפ"ג, מיסטי הילס, יקב צרעה
אמר רבי חנינא: כל המתפתה ביינו, יש בו מדעת קונו, שנאמר: "וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ" וגו' (עירובין סה/א). הכל רואים שקטע גמרא זה מדבר על יין, ממילא ברור מדוע בחרתי בו, אבל הבה ננסה ללמוד מה כתוב כאן. לשם כך עלינו לצטט תחילה את הפסוקים, לראות את הרקע, ואז נבין איזו מתנה נכבדה העניק לנו רבי חנינא במשפט הקצר שאמר.
כך כתוב בפרשת השבוע: "וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה', וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ. וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ: לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם" (בראשית ח/כ/כא). מה נח עשה? שום דבר! הבהמות והחיות היו הפקר, הן באו לבד לתיבה, הוא לא צריך היה לרדוף אחריהן ולצוד אותן. לקח והעלה על המזבח שור, כבש ויונה, שאף פעם לא היו שלו, והוא גם לא תיכנן לסגור אותם ברפתות ומכלאות, הן היו בדרך למרחבי החופש. כלומר: נח לקח משהו של ה', ונתן אותו לה', או בשפה פשוטה יותר, הוא לא עשה כלום! מה בכל אופן הוא כן עשה? הוא הוכיח רצון טוב, הביע הערכה והודיה. מה הוא קיבל בתמורה? שבועה שלעולם לא יהיה יותר מבול.
זו מתנה אדירה. הלא הוא מגיע כעת לעולם ריק ונקי, המון מוטיבציה, משאבים ואנרגיה צריך להשקיע כדי להתחיל לשקם הכל מחדש. אין שום דבר. אין אפילו פטיש ומסמר בשביל להתחיל בניה כלשהי. כאשר מתגנב אל הלב חשש, שברבות הימים יהיה מבול נוסף, כבר מראש איש לא ינסה לבנות, לארגן להקים, ולשכלל. אך כשנח שמע שמעתה כל מה שהוא ובניו יעשו, לא יהיה יגיעה לריק, הוא שינס מותניים והחל בפעילות אינטנסיבית.
מה זה אומר לגבינו? כשיש לפעמים איזושהי טרוניה על שכן, חבר, קרוב משפחה, או מישהו בתוך המשפחה, אנו מצפים ורוצים שהוא יגיע, יבקש סליחה, יביא איזושהי חבילה עם בונבוניירה ובקבוק יין ארוזים בצלופן צבעוני ומרשרש. כאן כתוב לא כך. נהיה אנחנו היוזמים. ההוא שיש לנו עליו ביקורת, נזמין אותו לכוס יין, לסעודה ולמסעדה, על חשבוננו! נפשיר את הקרח, ונקיים מצוות עשה מדאורייתא: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט/יח). מה ההשקעה? כוס יין, מה התמורה: "יש בו מדעת קונו", כזו הגדרה ודאי עושה פרוטקציה בשמים, משם נוכל לקבל, לא רק את החבילה בצלופן, שאנו ממתינים לה, אלא את כל משאלות ליבנו לטובה וברכה (ע"פ תורת אביגדור).
כבר כתבתי בשבוע שעבר, שכאשר סגריר בחוץ, זהו השעה היפה של יינות אדומים וכבדים, ולהזכיר שני דברים: א. בטמפרטורה של החדר. ב. לפתוח כמה שעות לפני המזיגה.
שבוע שעבר פתחתי "מיסטי הילס" של "יקב צרעה".
מיסטי הילס הוא יין הדגל של היקב, יין מהוקצע ומדוייק.
הענבים גדלים בחלקה הטובה ביותר בכרם, חלקת “מאובנים”. בלנד של (59%) קברנה סוביניון ו(41%) סירה.
שמו של היין "מיסטי הילס-גבעות ערפיליות" הינו מחווה לבתי הגידול של הכרמים, הנטועים באזור בו נפגשים האוויר הקר הזורם מפסגות הרי ירושלים מערבה, והאוויר החם הדואה מזרחה משפלת יהודה. מפגש זה יוצר מיקרו-אקלים טוב במיוחד לכרמים, המתבטא לעתים בשכבת ערפל עבה החונה בכרם לזמן מה.
צבע אדום בוהק וכהה, יין עם שכבות של ריחות שנעים להתענג רק עליהם. טעמים של פירות שחורים בשלים, יין מאוד אלגנטי, חמיצות עדינה שמגלה טפח משנות ההתיישנות שעוד נכונות לו.
לחיים, שבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
