פרשת נצבים תשפ"ב, אסופה 'צורימן', יקב דלתון
לפני כשבעים שנים, צעד רבי אביגדור מילר זצ"ל עם קבוצת חברים, ומהצד השני נראתה קבוצת נערים גוים משועממים, שהתעסקו בוונדליזם, שברו, עקרו, קימטו וכופפו את כל מה שנקרה בדרכם. אלה היו בני הדור הראשון של אמריקה העשירה. רבי אביגדור אמר לסובבים: "ילדים רעבים לא מתנהגים כך". הסובבים לא ביקשו הסברים, אבל זוכרים את זה בשמו. יתכן שהוא התכוון לרמב"ן שבפרשה על הפסוק: "לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה" (דברים כט/יח). יתכן שהוא התכוון לנאמר: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים לב/טו), הפסוק שם מדבר אמנם על יהודים, אבל זו תכונה אנושית בין לאומית.
התורה נותנת לנו הדרכה מפורטת כיצד לא מגיעים לכזו דיוטא רדודה, גם בפרשה של שבוע שעבר וגם בפרשה של השבוע, כיצד צריך להתנהג כדי שלא יקרה כדבר הזה, לא צריך להיות רעבים, אלא לזכור שהשובע אינו משכורת, כי אם תנאי שירות, שישתפרו עוד ועוד בהתאם לתוצרת שלנו, כשבשמים יראו שהקשיים מורידים תפוקה. יש דוגמא לכך גם מהפרשה וגם מההפטרה.
א _ בפרשה מזהיר אותנו ה' לא להיות כמו 'סדום' "אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ" (דברים כט/כב). הבעיה שלהם הייתה השפע 'גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם' (יחזקאל טז/מט). ה' רוצה שגם אנו נהיה שבעים, ובכל זאת לא נחזור על הטעויות שלהם. זאת אפשר לעשות על ידי תזכורות, תרומות, מעשרות, ביכורים וכדומה.
ב _ הנה הבטחת נחמה מההפטרה: "נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ, אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ, וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ. כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ [את הדגן], וְהִלְלוּ אֶת ה', וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ [את התירוש] בְּחַצְרוֹת קָדְשִׁי" (ישעיהו סב/ח-ט). איש לא אמר לא לשתות יין, אם זה יהיה בחצרות ה', באווירה המתאימה, שום נזק לא יגרם לשותה, להיפך! באווירה טובה, נספגים היטב מושגים חיוביים. על כאלה בקבוקים לא צריך לכתוב את האזהרות המופיעות כיום על תווית הבקבוק.
העיקרון הזה ברור ופשוט כל השנה, אבל בערב ה'חגים' הוא נצרך שבעתיים. יש לנו עכשיו שבת, יומיים ראש השנה, ערב יום כיפור [גם שותים יין, על כך כתבה בשבוע הבא בלי נדר], הבדלה במוצאי יום כיפור, אחר כך שבת, אחר כך שבעה ימי חג סוכות, אחר כך שמחת תורה, ואחר כך הקידושים 'חתן תורה' בשבת בראשית, ו'חתן בראשית' בפרשת שמות. 20 בקבוקי יין אולי יספיקו!
הנביא לא מדריך כמה יין לשתות, אלא היכן לעשות את זה, 'חצרות קדשי' שלנו היום, הן סעודות שבת וחג, קידוש והבדלה, ושאר סעודות מצוה.
בין שבת לראש השנה, יש השנה יום אחד קצר בלבד, וצריך לזכור שלכבוד ראש השנה, ולכבוד השנה החדשה, צריך להדר בסעודות משובחות. פתיחת השנה מתחילה בקידוש, הרבה 'סימנא מילתא' עשו חז"ל, ובתקופות מאוחרות הוסיפו כהנה וכהנה, ביידיש, בערבית, ברוסית, בהונגרית, בכל מקום לפי שמות המאכלים. בערב ראש השנה אמר עזרא הסופר לשבי ציון שבאו לבנות את בית המקדש השני "שְׁתוּ מַמְתַקִּים" (נחמיה ח/י). זה לא הכוונה ליין מתוק, אלא לשפע של דברים משובחים.
אז יש לנו עוד זמן להשתדרג, ובעזרת ה', עם תפילות ומעשים טובים נשדרג לנו את השנה הבאה עלינו לטובה.
בינתיים אספר לכם על יינות מעניינים שמיוצרים ב'יקב דלתון' תחת השפם "אסופה" מגדירים זאת ביקב כמגרש המשחקים של היינן.
אחד מהם פתחתי ונהנתי 'צורימן' הוא זן ישראלי עתיק שנמצא בצפון רמת הגולן בחורבת צורימן ועל שמה הוא נקרא.
צבע אדום סגול, גוף קל, ריחות של פטל מעט דשא, אדמה רטובה סה"כ אני מגדיר אותו כיין קריר שנותן הרגשה קלה וקרירה לחיך.
12.5% אלכוהול כשרות: רבנות מקומית, הרב מחפוד, O.U
לחיים, שבת שלום
כתיבה וחתימה טובה
שרגא – אתר היין הכשר
