פרשת מסעי, חודש אב תשפ"ב, קמפרי

השבוע אנו נכנסים לתשעת הימים, אסור לשתות יין, על כן הבה נדבר על נושאים שסביבו. אנו כבר אוחזים בהפטרה השניה של 'תלתא דפורענותא' - שלושת ההפטרות של פורענות, שאחריהן תבואנה 'שב דנחמתא' - שבע הפטרות הנחמה, שתסתיימנה בראש השנה תשפ"ג, הבאה עלינו לטובה וברכה אמן.

הנביא מקונן בהפטרה על הבגידה של העם, ואומר: "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת, וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה" (ירמיהו ב/כא). כמובן שהוא משתמש בגפן כמשל, אבל ברור שהוא צריך לקחת נושא שהשומעים מכירים ומבינים.

כבר הזכרנו בעבר שכורמי איטליה מתפארים בכך שהם המציאו את הרעיון לגדל ורדים בכרמים, כי הם רגישים לאותן מחלות, ובשיח השושנים זה מתגלה עוד לפני שהגפן נדבקת, והוכחנו שרעיון זה מופיע כבר בתנ"ך. כך גם ההרכבות של זני פירות, המופיעים במשנה, חוקרים האוהבים להעריץ את הגויים, סבורים שהיוונים הביאו חכמה זו לארץ ישראל מאירופה, אולי מאיטליה. את זה הם יכולים לומר [אמירה לא נכונה] על המשנה, שנכתבה אחר חורבן בית המקדש השני, והרומאים שלטו בארץ ישראל. אבל הנביא ירמיהו היה לפני חורבן בית המקדש הראשון, אירופה הייתה עדיין פרימיטיבית לחלוטין, לא הייתה שם חקלאות מסודרת, והנה פסוק שירמיהו מתאר בצער, כיצד הכורם ביקש להרכיב על גזע הגפן זמורה של גפן משובח [ענבים בלי חרצנים (מלבי"ם)], ולמרבית הכאב צמח גידול בר, שצריך להסיר ולסלק.

זו תופעה מוכרת, שמופיעים לפתע ענפי בר בחלק התחתון של הגזע, וחשוב להסיר אותם. "סורי הגפן הנכריה" הללו נקראים 'חזירים' בעגת הגננים. אבל הם יודעים 'לחזור בתשובה', כאשר הם צומחים על גזע בלתי מורכב, ולא גוזמים אותם, כעבור כמה שנים, הם משתלבים עם ענפי הגפן הוותיקים. בגפן מקצועית אוהבים שהגזע הוא יחידי, ומתפצל בקודקוד, ולא מכתרים אותו ענפים לכל אורכו. הבציר יותר נח באופן זה. אבל כאשר מדברים על גפן שהרכיבו עליו 'שׂוֹרֵק' משובח, וה'חזיר' הטבעי השתלט עליו, על תופעה כואבת זו מצביע הנביא.

הנכון היה להציע השבוע תחליפי יין, ותתפלאו לשמוע שיש שפע נכבד של דברים משובחים, גם כבדים, חריפים ורצינים, גם קלילים, וגם מתוקים, הצד השווה שבהם, הוא שהם איכותיים ומומלצים, ופוסקי ההלכה לוחשים, שאמנם רק היין נאסר ולא שאר המשקאות הכהילים.

מי שהסתובב באיטליה בעיקר בקיץ, ראה על השולחנות של כמעט כל המסעדות בקבוקי משקה כתום אדום קַמְפַּרִי – Campari או אַפֶּרוֹל - Aperol . את שניהם כמעט ולא שותים לבד אלא בתוך קוקטייל.

אני מעדיף לכתוב על הקמפרי שהוא יותר מר ואלכוהולי מאחיו הצעיר האַפֶּרוֹל העדין.

הקמפרי הקלאסי נחשב למשקה עם אחוז אלכוהול נמוך (21/25%) ולכן ניתן לשתות אותו במשך היום והלילה.

קמפרי האיטלקי, התחיל במאה ה-19 במילאנו, בבית הקפה של רוקח המשקאות האיטלקי גספרה קמפרי. אחרי שהתנסה בשילובים שונים של עשבי תיבול, צמחים ארומאטיים ופירות באלכוהול ומים, מצא קמפרי את ההרכב המדויק מאחורי טעמו המר-מתוק של המשקה. אותו מתכון סודי מלפני 150 שנים הוא בסיס לאפריטיף האהוב מאז ועד היום.

הקמפרי משתלב מצויין עם משקאות קלים כמו: סודה, יין לבן מבעבע, תפוזים, אשכוליות או לחילופין, עם קרח ופלח תפוז. שילוב של טעמים מרים ומתוקים יחד.

אלכוהול: 25%. כשרות: הרב חזן איטליה, ועד הכשרות סטאר קיי.

ולמי שמעוניין אלו שלושת המתכונים המובילים לקוקטייל קמפרי.

קמפרי שפריץ

ממלאים כוס יין בקרח. מוסיפים 3 מנות יין לבן מבעבע, 2 מנות של קמפרי ומנת סודה. מערבבים ומקשטים בפלח תפוז.

קמפרי תפוזים / אשכוליות

מוזגים מנה של קמפרי, מוסיפים קרח ומשלימים במיץ תפוזים/אשכוליות כמעט עד הסוף. מערבבים ומקשטים.

קמפרי סודה

מוזגים מנה של קמפרי, מוסיפים קרח ומשלימים בסודה כמעט עד הסוף. מערבבים ומקשטים.

מנה = 30 מ"ל

לחיים, שבת שלום וחודש טוב

שרגא – אתר היין הכשר