פרשת כי תשא תשפ"ב, רמון, יקב רמת נגב

'תשא' זה 'תרומם', 'נשיא' הוא מרומם.

לרומם אפשר על ידי שמקצים לנכבד מקום מיוחד, בגד מיוחד, מעמד מיוחד. אבל אם למשל יבנו בית כנסת צר מאד, רק שורה אחת של ספסלים, ארוכה ארוכה, לאורך כל קיר המזרח, ממילא כל המתפללים יושבים במזרח, האם כיבדנו אותם? ודאי שלא. בבית כנסת משונה זה התבטל סוג הכיבוד הזה, יצטרכו לחפש צורת כיבוד אחרת, אולי לעשות במה מוגבהת לנכבדים, אולי לתלות נברשת מפוארת מעל כל נכבד, לגבאים היצירתיים הפתרונות, על כל פנים ברור ש'תשא' זה תעשה מהנכבד משהו מיוחד. אם כן מה זה: "כי תשא את ראש בני ישראל"? תשובה ילדותית אך נכונה, היא שנרומם את היהודים מעל הגויים, אבל זה לא מסתבר, במדבר לא היו גויים, ולא צריך היה לרומם איש. איך בכל אופן מרוממים את כולם? מצווים על כל אחד לתת 'מחצית השקל': "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל" (שמות ל/טו). בעברית העממית קוראים לזה 'סופרים אותם', כלומר מתחשבים בהם. הסכום הקבוע, 'לא פחות ולא יותר', משפיל מצד אחד את העשירים, ומאידך מרומם את העניים, ועושה את כולם שווים. אמנם לא שווים בכל, אבל לפחות ביחס לבית המקדש, והוא הרי מרכז החיים, זאת אומרת שבנקודה הכי מרכזית שלנו, אין מעמדות. ישנה עדות של שר רומאי שראה את קרבן הפסח, ואת מה שהוא סיפר ברומאית או טורקית, תרגמו כבר בזמנו לעברית, ורבי יעקב עמדין זצ"ל מצטט את דבריו: כשהיהודים יוצאים לקרבן הפסח, לא יאמר אדם לחברו: 'גש הלאה', או: 'הניחני ואעבור', אפילו היה האחרון שלמה או דוד מלכם. שאלתי לכהנים; "זה הרי אינו מדרך המוסר"?! והשיבו: הוא להראות שאין גבהות לפני הקב"ה בזמן עבודתו, באותן שעות כולם שווים לטובה (סידור בית יעקב, "סדר קרבן פסח"). 

מסתבר שגם ביינות יש מהדורות יין ממוספר. מה זה? הבלתי מבינים בנושא, יחשבו שאם ביקב יצא פעם חבית קטנה, שיש בה מעט יין, אז מוציאים ממנה רק כמה מאות בקבוקים וממספרים אותם, זה לא נכון! ממספרים יינות שיש להם סיכוי גבוה, להישמר אצל ייננים ואספני יין. האם זה אומר שכדאי לנו לחפש יינות ממוספרים? התשובה היא 'לא'! חד משמעית. אנו אנשים פשוטים, אוהבים יין טוב, ויש שפע רב של יין מצויין, ש'סופרים אותו', אבל לא ממספרים אותו.

הנה אני מספר לכם על יין ממוספר, שהוא לא רק לאספנים ולשמירה ארוכה אלא הוא נגיש ושתי כבר עכשיו.

השבוע פתחתי בקבוק יין 'פטי וורדו 2020' מסדרת רמון של 'יקב רמת נגב'. (בקבוק מס 1699 מתוך 3000 אלפים בקבוקים שעושים ממנו).

צבע אדום בורדו, ריח של פרחים סגולים ופירות טריים, חומציות מדוייקת קצת זיתים שחורים ברקע, יין עשיר, סיומת מעניינת עם טעמים מתובלים כמו שומר, יופי של יין.

14% אלכוהול המחיר 120-130 ש"ח. כשרות: רבנות איזורית, ובד"צ איגוד הרבנים הרב ווסטהיים

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב