פרשת מקץ, תשפ"ב, יקב אלכסנדר, סנדרו 2017
בהפטרה של השבוע יש דו שיח מפליא, הנה הקטע:
א. וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי [בזכריה הנביא], וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ.
ב. וַיֹּאמֶר אֵלַי: מָה אַתָּה רֹאֶה? וָאֹמַר: רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ, וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ...
ד. וָאַעַן וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי לֵאמֹר: מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי?
ה. וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי: הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה. וָאֹמַר: לֹא אֲדֹנִי.
ו. וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר: זֶה דְּבַר ה' אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר: לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ, כִּי אִם בְּרוּחִי, אָמַר ה' צְבָא-וֹת (זכריה פרק ד').
לקרוא ולא להאמין, הנביא רואה חזון, לא מבין מה משמעותו, שואל את המלאך הדובר, והמלאך מתעקש: "את זה אתה אמור לדעת בעצמך", הנביא מתעקש גם כן, וטוען "איני יודע". ואז אומר לו המלאך: "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ, כִּי אִם בְּרוּחִי, אָמַר ה' צְבָא-וֹת". שימו לב, המלאך טען שכזה פתרון צריך היה זכריה להבין מעצמו.
הבה נעשה לעצמנו מבחן, האם אנו היינו יודעים לפרש כך, מה זה חנוכיה עם שבעה נרות? כנראה שלא. זאת אומרת שאל הנביאים מדברים בשפה אחרת. יש כלל: "חכם עדיף מנביא" (ב"ב יב/א). הבה נעשה לעצמנו מבחן של חכמים: "כיצד היינו מפרשים חזון של גביע מלא יין"? מסתבר שלא צריך ללכת רחוק, חז"ל קובעים שחלום הוא אחד מששים בנבואה (ברכות נז/ב), נצעד שבוע אחד אחורנית, שר המשקים חלם שהוא אוחז בגביע מלא יין, והפתרון היה שחייו ניתנו לו במתנה. אכן בפרק שדוד המלך מתאר: "כוס ישועות אשא", לפני כן כתוב: "חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת", ואחר כך כתוב "יָקָר בְּעֵינֵי ה' [קשה לו לראות את] הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו" [זה מתוך ההלל שנאמר בחג החנוכה]. זאת אומרת שיין הוא חיים, ולא בכדי חילק רבי עקיבא יין בחתונת בנו, ועל כל כוס הוא אמר: "חַמְרָא וְחַיֵּי לְפוּם רַבָּנָן וְתַלְמִידֵיהוֹן" (שבת סז/ב). שיהיה גם לנו 'חַמְרָא וְחַיֵּי' = יין וחיים.
השבוע בגלל ריבוי סעודות המצווה המשפחתיות עם הקרובים והרחוקים נפתחו שפע בקבוקי יין.
אבל אני רוצה לספר לכם על אחד מהם שנפתח כשבוע וחצי לפני חנוכה.
ל'יקב אלכסנדר' יש יינות רבים הייחודיות שלהם זה בעיקר בזמן השהייה הארוך בחביות וטעם העץ המורגש ביין יש כאלו שאוהבים את זה ויש כאלו שלא.
"סנדרו" הוא יין מסדרה שנקראת 'ההורים' סנדרו זה האבא שנקרא אלכסנדר, למעשה היין עשוי מבלנד של שישה זנים שכחמישים אחוזים שייכים לקברנה סוביניון ובשאר החמישים האחרים מתחלקים שאר חמשת הזנים (גראנש, מורוודרו, שיראז, פטי ורדו וסוביניון בלאן)
היין התיישן כחמשה עשר חודשים בחביות עץ אלון צרפתית ואמריקאית.
דעתי על היין כדלהן: כשפתחתי אותו הוא היה חזק ועוצמתי בלי פרופורציות, יין שקשה מאוד לשתות, בעיקר מה שהרגישו זה את העץ של החבית שכיסה על כל הטעמים של היין.
החזרתי את פקק השעם לבקבוק וחיכיתי איתו להזדמנות אחרת שהגיעה באחד מאירועי חנוכה המשפחתיים.
אחרי שבוע וקצת היין נרגע...
נשאר מעט ריח של עץ אבל פתאום גם מתגלים ריחות וטעמים של פירות שחורים ובשלים טאנינים נעימים וחומצה עדינה. יש גם משקעים אבל זה כנראה בעיקר בגלל שהיין היה כמה ימים במקרר.
לסיכום היין עולה כ-100₪ ואחרי שבוע רואים שהוא גם שווה את המחיר.
לחיים, שבת שלום וחנוכה שמח
שרגא – אתר היין הכשר
