פרשת ויצא תשפ"ב, אֶטַא-בלנד 2019, יקב דלתא

בפרשת השבוע מסופר שיעקב נרדף על נפשו, נאלץ לישון בלילות מחוץ לעיר, לקראת השינה הוא עושה לעצמו 'מרזב' של אבנים, כשמירה מחיות טרף (בראשית כח/יא). לבסוף הוא הגיע להר המוריה, שם זכה לחלום מעודד על עתיד נפלא, זה אמנם עדיין לא התגשם בפועל, הוא עוד 'אכל קש' אצל לבן, אבל כבר שם הוא התחיל לראות את האור בקצה המנהרה. הוא חזר משם עשיר, וכל השאר היסטוריה.

החלום של יעקב בהר המוריה היה חלום נבואי, זה לא מסוג החלומות שמגשימים את עצמם ביוזמת החולם, אבל יש בו איזושהי תמונה על חלומות והתגשמותם.

לפני כארבעים שנים פגש אבי שיחיה יהודי זקן שבביתו היו מדליות באנגלית, 'מה זה'? שאל [השיחה התנהלה באידיש], הייתי אלוף אמריקה בשחיה לפני חמישים שנים, ענה הזקן [מהיום היה זה לפני 90 שנים]. המשיך הזקן וסיפר: אין לי שום רקע משפחתי לנושא זה. פעם אחת ביקש ממני חבר שאקפוץ איתו לשפת הים, כי אתמול הוא שכח שם את משקפי השמש שלו. ברחנו באמצע הלימודים מבית הספר. לפני צהרים בדרך כלל כמעט ואין מתרחצים, הלכנו, הוא חיפש את משקפיו, ואני נעצרתי ליד קבוצת מתאמנים ב'כושר'. ניגש אלי אחד מהם והציע להצטרף. 'אני'? 'כושר'? לא מתחבר בכלל. האיש טפח לי על השכם, הוציא תעודה, הראה שהוא אחד מאלופי העולם בשחיה, ואמר לי שגם לי יש סיכוי.

כך מספר הזקן. לא התייחסתי ברצינות. אבל כשהחבר חזר עם משקפיו, וסיפרתי לו שהאיש ההוא הוא אלוף העולם בשחיה [הגזמתי, הוא רק אחד האלופים], והאלוף הזה טפח לי על השכם. החבר התחיל להעריץ אותי בגלל זה, ובבית הספר הוא סיפר זאת לכולם, ובעיני הספורטאים של בית הספר [שחקני כדורסל וכדורגל], הייתי כמעט אליל. זה עודד אותי, התחלתי להתאמן, במשך הזמן נכנסתי לזה במרץ, והשקעתי זמן רב באימוני שחיה. כשהגעתי להישגים קטנים אמנם, אבל די חשובים שאוכל להיות עם אלופים נוספים בני העיר, פגשתי שם את האלוף ההוא שטפח לי על השכם, ושאלתי אותו אם הוא נביא. כי אז כבר רציתי להיות אלוף העולם, לזאת אמנם לא זכיתי, היו שהקדימו אותי, אבל ממש לא בהרבה.

למה אני מספר את זה? כי זו דוגמא של חלום שמגשים את עצמו, במקרה הנוכחי היה זה חלום מציאותי, הזקן ההוא באמת פגש אלוף. אבל כדוגמתו קורים הרבה דברים גם בחלום, איש קם בבוקר ומחליט ליישם איזה חלום, מתאמץ, משתדל ומסתבר שחלומו הוא בר-השגה. אני יודע ומאמין שזה נכון בהרבה מאד שטחים ונושאים, אני אישית מכיר כמה וכמה יקבים מוצלחים ומכובדים, שההתחלה שלהם לא הייתה קטנה, ואפילו לא פיצפונת, אלא פשוט חלום. בשונה מאנשים אחרים, היו כאלה שמיד אחר החלום הפשילו שרוולים. למרבית הפלא ישנם ברחבי העולם כמה וכמה יקבים שבגלל כזה מאורע, הם נקראים 'חלום' בשפת הארץ ההיא, באיזשהו שם הקשור לחלום.

המאמר שלי לא מנסה להריץ את הקוראים לפתוח יקבים, אלא ליישם חלומות בכל שטח חיובי. בשלב הראשון עליך להאמין בכוחך, ומכאן סלולה הדרך, לפעמים קשה ומפותלת, אבל אפשר לראות כבר בהתחלה את האור אשר בקצה המנהרה.

ברוך ה' יש מבחר יינות משובחים להציע, אבל איני עורך כאן אנציקלופדיה של יינות, אלא מציע בדרך כלל איזה יין שטעמתי במהלך הימים האחרונים, הנה ההצעה השבועית: "אֶטַא-בלנד" 2019, של "יקב דלתא" היין מורכב מ42% קברנה סוביניון, 42% קברנה פרנק ו16% סירה, הענבים גדלים בגליל העליון והתיישנו 12 חודשים בחביות עץ אלון.

יין פירותי ומתובל, גוף בינוני, אלגנטי ונעים.

14% אלכוהול. כשרות:רבנות מקומית ובד"ץ העדה החרדית. המחיר:80₪.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב