פרשת בהעלותך תשפ"ד, חלוץ קברנה פרנק, יקב יתיר
חז"ל אומרים: יש דברים שמשיקים אותם בעל - פה [משווים ביניהם] כיצד? בכתוב אחד אומר דוד: "בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ" (תהילים קיט/יא). ובמקום אחר הוא אומר: "בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ" (תהילים קיט/יג,). כיצד יתקיימו שני כתובים אלה? אלא כל זמן שעירא היאירי רבו של דוד קיים, 'בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ', כיון שנסתלק; 'בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי' (שיר השירים רבה א/יז). יש לכך גם דוגמא מפרשת השבוע, דוגמא שאינה מבארת את הסתירה, אלא הביאור כאן מסביר מה היה שם.
מיד בתחילת הפרשה קיבל אהרן הכהן ציווי להדליק את המנורה, והתורה מציינת: 'וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן' (במדבר ח/ג), כותב על זה רש"י: "להגיד שבחו של אהרן שלא שינה". זה פלא, כשמישהו מקבל להרכיב מכשיר מסובך, שיש לו עשרת אלפים חלקים קטנים, אם הוא יצליח לעשות זאת מיד בפעם הראשונה, יש לשבח אותו, אבל להדליק מנורה, גם ילד בן עשר יבצע זאת כהלכה! על שאלה זו רַבּוּ התשובות. הנה חמש לדוגמא.
א _ אהרן לא התבלבל מרוב התרגשות.
ב _ אהרן לא שינה במשך הזמן מההתרגשות שהייתה לו בתחילה.
ג _ אהרן לא שינה את ההתנהגות הפרטית שלו, בעקבות המינוי הנכבד הזה.
ד _ אהרן לא ניסה לארגן את כמות השמן בהתאם לזמן ההדלקה של הנר המערבי, שדלק זמן ארוך יותר.
ה _ היו מדרגות בחזית המנורה, אהרן היה די גבוה, כדי לטפל במנורה בלי המדרגות, להיפך! בגללן הוא צריך היה להתכופף, אבל השתמש בהן, כי כך הסדר.
ישנן עוד תשובות. דווקא מכך שאהרן אינו משנה יש להתפעל, מפני שהוא היה יצירתי באופן יוצא מן הכלל, והמציא אילתורים על כל צעד ושעל. חז"ל מספרים שבמשך שהות עם ישראל במדבר, הוא עשה שש מאות אלף 'שלום בית'! כיצד עשה זאת, אומרים חז"ל שהוא שיקר את הבעל שהאשה מצטערת על המריבה, ושיקר את האשה שהבעל מצטער וּבַנְּעִימִים (אבדר"נ יב/ג). חז"ל מספרים רק את העקרון, אבל ודאי שהוא לא יכול היה לעשות כזה תרגיל יותר מפעם אחת, בין רגע תופסים הניצים שהוא סתם מורח, זאת אומרת שתמיד הוא צריך היה להגיע עם תרגיל חדש ומפתיע, ועשה כן למעלה מחצי מיליון פעמים. הוא היה מלך היוזמות והאילתורים, אין דרך אחרת לעשות שלום בית והוא עשה רבבות. במשך ארבעים שנים יש 14,600 ימים, ואם הוא עשה 600.000 שלום בית, זאת אומרת שהוא טיפל בארבעים אנשים כל יום, אי אפשר להקדיש לכל אחד יותר מעשר דקות! יש גם עבודה בבית המקדש. זאת אומרת להמציא סיפור אמין תוך עשר דקות, זה כשרון מופלג. אני מציין זאת, כדי להתפעל עד כמה הוא לא ניסה לעשות שום יוזמה ושום אילתור בתוך המשכן. היצירתיות שהוא הביע בתוך המשכן הייתה הציות המושלם שלו. זהו נושא הפתיחה של המאמר, לדעת היכן להגיד וליזום והיכן להיות צייתן מושלם. שתי הגישות הללו באות לידי ביטוי בכמה וכמה מישורים בחיי היום יום, וכמובן שתעשיית היין הוא אחד מהם. יש בו שני שלבים עקרוניים, העשייה הבסיסית, ואחר כך ה'משחקים', סוגי החבית, זמן שְׁהִיָּה בחבית, וכמובן העירבובים.
בשלב הראשון לא רק שאין צורך להתערב אלא אסור לנו לעשות זאת. התירוש צריך לתסוס בעדינות עם הקליפות, חום יזרז את התסיסה, ולכן נדאג להוריד את טמפרטורת התירוש בשלב זה, אחר שזכינו לקבל יין בסיסי איכותי, בדיוק מה שהקב"ה רצה. כאן מוזמן היינן להביע יצירתיות, באיזו חבית מתאים לאחסן כזו תוצרת, לכמה זמן, ולבסוף האם לערבב אותו, ועם מה וכמה אחוזים, כאן מרחב התימרון אמנם אינו יותר מידי רחב, אבל בהחלט מאתגר, ובשביל התוצרת המוגמרת שאנו פוגשים בבקבוק, ערך היינן עשרים טעימות, לבטים, ניסיונות ולבסוף התוצאה.
הנה דוגמא של יין שעבר את התהליך המתואר כאן: ל'יקב יתיר' יש סידרה שנמכרת בעיקר ביקב וקצת במסעדות.
הסדרה נקראת 'חלוץ' יש בה 3 יינות, אחד לבן ושניים אדומים.
מה שאהבתי ביותר הוא את הקברנה פרנק מהסדרה הזו.
היין מורכב מ86% קברנה פרנק, 9% קברנה סוביניון, 5% טנאט. הענבים כולם גדלים בכרמי יער יתיר, היין התיישן במשך שנה בחביות עץ קטנות ועוד שלושה חודשים במיכל עץ גדול.
יש בו את המאפיינים המיוחדים של קברנה פרנק, ריחות של פלפל ירוק, טבק ודשא קצוץ.
אלכוהול: 14.5% כשרות: רבנות מקומית והרב רובין.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר