פרשת תזריע תשפ"ד, אדום, יקב נוה

אני מבקש לרענן לעצמנו את הזכרון, בנושא המופיע בתחילת התלמוד הבבלי, מסכת ברכות דף ב/א. 'הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ', כלומר: השמש הֶעֱרִיבָה - שקעה במערב. נושא זה הופיע לראשונה בתורה בשבוע שעבר, בטומאת שרצים, השבוע ובשבוע הבא זה חוזר על עצמו פעמים אחדות בטומאת נגעים, ואחר כך בפרשת אמור בטומאת הכהנים. 'הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ' זה סיום תהליך טהרה שהחל בטבילה, לא חשוב אם היא הייתה חמש דקות לפני השקיעה, או השכם בבוקר, או אפילו אתמול בערב אחר צאת הכוכבים, הטהרה לא תהיה מושלמת, אלא רק אחר שהיום שהחל בטומאה יעבור, וזה שטבל יפגוש יום חדש. הסיבה לכך היא כי טומאה אינו משהו ממשי, כפי שכותב הרמב"ם: "הטומאות והטהרות; גזירת הכתוב הן, ואינן מהדברים שדעתו של אדם מכרעתו, והרי הן מכלל ה'חוקים' [חוקים רוחניים מעל הדעת האנושית]. וכן הטבילה מן הטומאות, מכלל ה'חוקים' היא. [כיוון] שאין הטומאה; טיט או צואה, שתעבור במים, אלא גזירת הכתוב היא. והדבר תלוי בכוונת הלב... רמז יש בדבר; כשם שהמכוון ליבו לטהר, כיוון שטבל, טהור. ואף על-פי שלא התחדש בגופו דבר, כך המכוון ליבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות, שהן מחשבות האוון והדעות הרעות, כיוון שהסכים בליבו לפרוש מאותן העצות, והביא נפשו במי הדעת; טהור (מקואות יא/יב).

עכשיו זה ברור, מחשבות, דעות, רצונות ומאווים אי אפשר להחליף כמו שמחליפים גרביים, צריך לשהות זמן מה באווירה החדשה, ובנוסף לכך לעבור יום, כמו שבעל תשובה צריך לשנות את שמו ומקומו. מפני ש'טומאה' זה 'אטימות', ואת זה אי אפשר לשחרר עם מחלץ פקקים, או 'פומפה' של כיור, זה תהליך שבו מתפוגגת האטימות העכורה, ומתפתחת טהרה צלולה. זה בכל טומאה רגילה, אבל בפרשת השבוע אנו מוצאים טומאה מסוג אחר, טומאת נגעים, למצורע לא מספיק שיטבול, וגם לא די בְּ'הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ' אחר הטבילה, הוא צריך לצאת למשך תקופה מתאימה, להיות עם עצמו, כפי שאומרת התורה "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא יג/מו). המצורע אינו זקוק לתרופות, משחות וטיפולים רפואיים, אלא רק לשבת בשקט, בלי לפטפט, בלי להרעיש, ובלי לרכל, כך יעבור עליו שינוי מבורך. העכירות תשקע, הצלילות תתפתח והזוך בוא יבוא מאליו.

בדרך כלל כאשר אני עובר מפרשת השבוע לנושא היין, אני נזקק לכמה מילות הסבר, להציג את הקשר בין הדברים, אך הפעם זה ממש שקוף. סחיטת ענבים מוציאה תירוש עכור, אם מעקרים אותו שלא יתסוס, ישקעו השמרים ויתקבל תירוש צלול, [גם צנטריפוגה או סינון עושים את זה], כשלא מעקרים, הופך התירוש להיות עוד יותר עכור ומבעבע, אבל סבלנות, כדי שיהיה מזה יין טוב, כבר לא צריך לעשות שום דבר, זה תהליך שמתרחש לבד, בתנאי שיאפשרו לו את התנאים המתאימים, כלומר: ניקיון, רוגע וטמפרטורה מתאימה. חז"ל אומרים 'נכנס יין יצא סוד' (ערובין סה/א), סוד היין מגלה לנו שכל החיים הם כך, קצת להיות לבד, קצת בשקט, קצת לתת למאורעות לשקוע, ולעבור ליום חדש, תכנית חדשה, דף חדש, ונגלה במעבר הרבה ברכה.

חז"ל אומרים 'משנה מקום משנה מזל' (ר"ה טז/ב). יש לשאול: איזו המלצה זו? מי אמר שהמזל הבא יהיה טוב יותר? התשובה היא הרי אל המקום החדש עוברים אחר ניסיון כושל במקום הקודם, וכבר נזהרים שלא לחזור על אותן טעויות. זה מה שקורה עם המצורע, כאשר ישב עם עצמו, הוא גילה שהמושג 'מתבשל בתוך עצמו', יכול להיות חיובי, אם הוא לא ישב בדד כל החיים, אלא יפיק את הלקחים, יבריא ויחזור.

האם לא כך זה היין? אם נשאיר אותו לעולם ועד בתוך החבית אין בכך ברכה, אבל אם היין ישתבח בחבית בדיוק בזמן האופטימלי שהוא זקוק, הרי שמתירוש תוסס ועכור, נגלה את 'בורא פרי הגפן', במלוא תפארתו.

תזכורת! אנחנו כבר בחודש ניסן, פסח תשפ"ה יהיה בעוד שנה ושבועיים, יש הרבה זמן עד אז, אבל בעוד שבוע יהיה כבר ערב פסח תשפ"ד. זה מספיק זמן להצטייד ביינות משובחים, גם לליל הסדר, גם לשבת, גם לשביעי של פסח, וכמובן גם לחול המועד. אמרתי 'זה מספיק זמן', זה נכון רק לזריזים. בלי נדר אני יכין לעצמי 'רשימה שחורה', של אלה שנזכרים להגיע בערב פסח ממש, ובשנה הבאה הם יקבלו תיזכורת בראש חודש ניסן.

לשבת זו אני עוד אמליץ משהו, ואחר כך כבר יבואו ההמלצות לפסח. הייתי בשבוע שעבר בתערוכה איכותית, של יינות איכותיים, כמובן שראיתי שם דברים מעניינים, אבל משהו אחד תפס אותי, ואני שמח לשתף אתכם.

יש יקב די חדש שמו 'נוֶה' (מבית שאטו גולן) האמת שיקב נוה הוא אמנם יקב חדש אבל את מלאכת עשיית היין יודעים שם היטב (כמעט 30 שנה).

היקב נמצא בדרום רמת גולן בישוב אליעד (מול הכניסה לנחל אל-על).

את היין התחילו לעשות בשלבים בשנת 2019 ייצרו רק יין אדום ולאט לאט הוסיפו גם לבן ורוזה.

היין האדום רובו מענבי קברנה סוביניון שגדלים בסביבות היקב בגובה של כ400 מטר על אדמת בזלת עמוקה.

ליין יש צבע אדום כהה עם ריחות של יין בוגר וטוב, פירות שחורים בשלים, נגיעה קלה של זיתים שחורים, תבלינים, מעט עץ, סיומת ארוכה ונעימה.

היין התבגר בחביות עץ אלון צרפתי שנה לפני הביקבוק.

אלכוהול: 14.5%

כשרות: רבנות מקומית הרב ישי סמואל, וועד הכשרות O.K. המחיר: כ230 ₪

לחיים, שבת שלום ופסח כשר ושמח

שרגא – אתר היין הכשר