2024/11/29     כ"ח חשון התשפ"ה

פרשת מטות מסעי תשפ"ג, מחול הכרמים, יקב גבעות.

פרשת מטות מסעי תשפ"ג, מחול הכרמים, יקב גבעות

בסוף כל פרשה יש סיכום כמה פסוקים יש בה, והמציין גם מציע גימטריה לזכור את המספר. בפרשת 'מסעי' יש 132 פסוקים, כל הרואה את הגימטריה שהמסורת מציעה לנו, משתומם: 'מחלה חולה'. הגימטריה אכן מתאימה, אבל האם המשפט גם כן מתאים? למה לא משהו יותר ידידותי? מדוע לא אחת ממלים אלה: 'ביניכם'. 'בכפל'. 'בעין'. 'העם-הזה'. 'חסידים'. 'ידיו-אמונה'. 'לאלקינו'. 'מטה-לחם'. 'נח-ובניו', יש יותר מאלף הצעות שהגימטריה שלהן היא 132. על איזו מחלה ממארת ומסוכנת מדבר הכתוב? מי חולה? מדוע לא מרפאים אותו?

התשובה היא, שפרשת מסעי מתארת את בקשת בנות צלפחד לנחלה בארץ ישראל, אחר כך כתוב התנאי שהן תינשאנה רק לבני הדודים, שזה צמצום רב במערך הצעות השידוכין, אבל הפתרון הוא 'מחול הכרמים' המפורסם של חמישה עשר באב.

'מחלה' היתה הבכורה בין הבנות, היא הייתה 'חולה בכרמים', אחריה יצאו ארבע אחיותיה במחול, וכולן חזרו מאושרות אל האמא האלמנה (חשוקי חמד כתובות ע/ב). מנהג זה לא היה מחובר לעיר ירושלים, אלא לעיר שבה היה בית-המקדש\המשכן, ובזמנים שהוא היה בגילגל, בשילה, בנוב ובגבעון, היו עושים שם את המחולות, אבל היכן שאין בית מקדש ולא משכן, לא הינחו הנביאים את הנערות לצאת למחולות, בגלל שתי סבות:

א _ במקום בו אין אוירה קדושה, עלולים להיווצר סדקים, שיקלקלו את האפשרות להגיע לשידוך איכותי משורש הנשמה.

ב _ בלי השראת המקדש, לא יבוא שידוך נבואי על פי שורש הנשמה.

כיום שאמצעי השינוע משוכללים, אפשר להשיג בכל מקום יין שמייצרים בכל קצווי תבל, אבל בזמנם, היקבים היו קטנים, וממוקמים ליד הכרמים, כי לא ניתן להעביר ענבים בשלים למרחק גדול, מבלי שתתחיל תסיסה בלתי מבוקרת. היקב השכונתי היה מספק לתושבים את התוצרת המקומית. זאת אומרת שהחתן והכלה העומדים עתה תחת החופה, והרב המקדש שעומד מולם עם כוס יין ביד, זה יין שנבצר מהכרם שבו היה המחול, שם נסגר השידוך ועכשיו נסגר המעגל.

השבת נברך את חודש אב, תתפלאו לשמוע שזו סיבה להצטייד בשנים או שלושה בקבוקי יין משובח. במדרש נאמר שבזמן שבית המקדש השני היה קיים, שמרו היהודים את התאריך 'תשעה באב', שבזמן החורבן הוא היה להם יום אבל, אבל עכשיו, הוא יום שמח, שאוכלים, שותים, משתכרים! וקוראים את מגילת איכה (איכה רבה ג/ה). הנאמר 'משתכרים' אינו כמו שעושים הגויים בימי חגיהם, היהודים אף פעם לא היו שיכורים, אלא הכוונה, ששותים קצת יותר מהרגלם, ומרגישים שמחה, ואת מגילת הקינות היו קוראים במנגינה של נוסטלגיה, ובהבנה שהבכי והצער הם אלה שהביאו את הגאולה. על כן גם אנו מלאי תקווה שעוד השנה נוכל להיות בירושלים, עם בשר, דגים וכל מטעמים ב'חג תשעה באב', בעזרת ה'.

מתבקש, שאחרי שכתבתי על המחול שבכרמים אמליץ על יין בשם 'מחול הכרמים' 2021 של 'יקב גבעות'.

בלנד של פטי ורדו, קברנה סוביניון ומרלו, הענבים גדלו בשומרון בגובה כ800 מטר. והתיישנו 12 חודשים בחביות עץ אלון.

בלנד נהדר עם ריחות של פירות שחורים ואדומים, תבלינים, יין מורכב, רך ומאוזן.

המחיר: 120 ₪. כשרות: רבנות אזורית .O.K. הרב אונגאר - ניו יורק.

לחיים שבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב