פרשת תולדות תשפ"ו, וירטואוז 2021, יקב חמש אבנים

האם צרה היא סיבה שבגללה מתפלל הצדיק? וכשלא תהיה צרה, לא תהיה תפילה? לא! הצרה לא מולידה את התפילה, להפך, התפילה היא העיקר, וכדי שהיא תהיה איכותית, חמה ומעומק הלב, מביא הקב"ה איזשהו רקע מתאים, כפי שאומרים חז"ל: מפני מה היו אבותינו עקרים? (הרי עובדה זו נראית כחריגה מהתכנית), אלא מפני שהקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילת צדיקים (סוכה יד/א).

כלומר: לא העקרות הביאה את התפילה, אלא התפילה הרצויה היא זו שהביאה את העקרות, שתביא תפילה איכותית. כאשר אדם סובל, לא את הדמעות שלו רוצה הקב"ה, הדמעות הן תוצאה טבעית מהסבל, אבל יחד עם הדמעות, זז גם משהו בלב. הכאב, הסבל, הצער, הבכי והדמעות מרטיטים נימה סמויה בלב, ומניבים החלטות בונות וקבלות טובות. זוהי תכלית הצער.

בפרשת השבוע מסופר על התהליך שקדם ללידת התאומים יעקב ועשו: "ואלה תולדות יצחק בן אברהם... 'ויעתר' יצחק לה' לנוכח אשתו, כי עקרה היא, 'ויעתר' לו ה', ותהר רבקה אשתו" (בראשית כג/יט–כא). התבאר שהקב"ה מתאווה לתפילת הצדיקים. הנה ההוכחה: נושא הפרשה הוא העובדה שליצחק ורבקה אין ילדים. אם כן, היה למקרא לומר: "ותהי רבקה עקרה", ורק אחר כך לכתוב: "ויעתר יצחק לה'". אבל המקרא הפך את הסדר והתחיל: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו", ורק אחר כך נאמר: "כי עקרה היא". משמע שהעובדה שרבקה הייתה עקרה אינה הנושא המרכזי של הפרשה, אלא תפילת יצחק היא הנושא המרכזי, אף על פי שהפרשה מבארת את העובדה שתחילה הייתה עקרה, ורק אחר התפילה היא הרתה, והלכה לבקש את ה' וכו'. ניתן להסיק מכאן שהנושא המרכזי הוא אכן "תפילת יצחק". מדוע התפלל? כי אשתו הייתה עקרה.

על הלשון: 'ויעתר', אומרים חז"ל: למה נמשלה תפילת הצדיקים ל'עתר'? (כלי חקלאי ההופך את התבואה), לומר לך: כמו שעתר הופך את התבואה בגורן (כדי לאוורר את החלק הטמון), כך תפילת הצדיקים הופכת מידותיו של הקדוש ברוך הוא לרחמנות, שהייתה נסתרת וטמונה עד עתירת צדיק. כלומר: התפילה לא יצרה דבר חדש שלא היה בעולם. כמו 'עתר' שהופך את ערימת השחת, החלק שהיה טמון הופך להיות מגולה ומאוורר, ואף התפילה עושה כן — היא חושפת רחמים נסתרים.

מי שקורא כל שבוע את המאמר באתר (לא עתר), כבר מבין את ההמשך. אף היין הוא כך, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רוחנית. מבחינה פיזית, אנו רואים על תווית היין את הטעמים הנלווים: שזיפים, תפוח, דשא, שוקולד ועוד. אלה אינם תבלינים וחומרי טעם שהוסיפו ביקב. את כל זה הענב הביא איתו מאדמת הכרם. התסיסה חשפה קצת, והרגיעה הארוכה בחבית, ועוד בין כמה שנים בבקבוק, לפני יציאתו לשוק, רגיעה זו בודדה והפרידה בין הטעמים שהיו כבר בהתחלה.

כך זה גם בצד הרוחני של היין. חז"ל אומרים שלא במקרה הגימטרייה של 'יין' היא 'שבעים', מפני שגם 'סוד' הוא שבעים, ובתוך הענב טמון סוד. אבל אם יאכלו אשכול ענבים, או ישתו תירוש (ענבים סחוטים), עדיין לא יגלו שום סוד. התירוש צריך לתסוס, והתסיסה צריכה לשקוע, ואז מגיע הסוד שהוא "יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהילים קד/טו). כמו בטעמים גם כאן, את הכוהל לא הוסיפו ביקב, זו תוצאה טבעית של תסיסת הענבים. אפילו ביין 'פורט' שמוסיפים כוהל, זה מה שזיקקו מהיין עצמו.

במהלך הכתיבה למאמר השבועי, חיפשתי יין שיספר את הסיפור שעליו דיברנו. סיפור שבו לא מוסיפים טעמים מבחוץ, אלא חושפים את מה שכבר היה טמון בפנים. כמו תפילה של צדיק, כמו רחמים שהיו חבויים, כמו סוד הענב שמבקש להתגלות.

והנה, בדיוק בשבוע שעבר, הגיע אליי הבציר החדש של יין שאני מכיר ואוהב כבר שנים. 'וירטואוז' בציר 2021 מ'יקב חמש אבנים'.

היין הזה הוא לא רק יין, הוא שיעור. הוא חדש כי זה בציר טרי. הוא ישן כי יש לי ממנו מבצירים קודמים, ואני יודע לאן הוא יכול להתפתח.

הכרמים שלו נטועים בתל עזקה שבעמק האלה, מקום שבו דוד פגש את גוליית. מאז ועד היום הרוח שם לא הפסיקה לנשוב. האדמה פורייה, המשקעים נדיבים, והגפנים הוותיקות יודעות לספר סיפור דרך כל ענב.

'וירטואוז' 2021 הוא בלנד של ארבעה זנים 60% קברנה סוביניון, 18% מרלו, 12% פטי ורדו ו10% מלבק. כל זן התיישן בנפרד חמישה עשר חודשים בחביות עץ אלון צרפתי חדשות, ורק אז נוצרה התערובת.

התוצאה היא: יין בצבע אדום עמוק, עם ארומת פירות יער שחורים, נגיעה של עץ אלון, וסיומת ארוכה שממשיכה לדבר גם אחרי שלגמת.

אבל מה שהכי חשוב, זה לא מה שהוסיפו לו, אלא מה שגילו בו. כמו בתפילה של יצחק, כמו בתסיסת הענב, כמו בסוד של היין — העומק היה שם מההתחלה. רק היה צריך להפוך, לעתור, להמתין, ולתת לו לעלות.

אלכוהול:14.5%  כשרות: רבנות מקומית, או יו, הרב דוב לנדאו. מחיר: 260₪.

לחיים, שבת שלום וחודש טוב

שרגא — אתר היין הכשר

לעמוד היקב