השבוע פרשת נשא היא בערב חג השבועות, חג מתן תורה

יש בגמרא דיון אם את החגים צריך לקיים באופן של 'כולו להשם', או 'כולו לכם', אחר-כך הגיעה פשרה של חצי חצי, ובכל אופן מי שרוצה להקדיש את כל החג בבית המדרש, מלבד קידוש חפוז, פרוסת עוגה וכוס קפה, הרשות בידו לעשות כן. על כך הגיעה הערה: "לא בחג השבועות', כיוון שזה מתן תורה, "כולי עלמא מודי דבעינן נמי לכם" (פסחים סח/ב). את חג מתן תורה צריך לבטא ליד שלחן האוכל. האם האכילה והשתיה הם 'לכם', או 'להשם'? עוד חזון למועד לטפל בנושא נפלא זה. אבל השבוע מצאתי מציאה כפול שלוש.

א _ היא תתן מענה כיצד אפשר לשלב את ה'להשם' עם ה'לכם' יחד באותה פעולה.

ב _ זה קשור לפרשת השבוע.

ג _ כמובן כמובן כמובן, זה קשור ליין.

לשם כך הרשו לי להעתיק קטע קטן מרבי שמשון רפאל הירש ז"ל, על פרשת השבוע המבאר את צמד המילים 'עבודת עבודה' (במדבר ד/מז). וכה דבריו:

השירה נתפסת כמלווה את הקורבן, מסייעת ומקדמת את תכלית היעוד [גם של הקורבן וגם של השירה] . משמעות הקורבן כשהוא נקרא בשם 'עבודה', היא השתעבדות גמורה לרצון ה'. זו לא כניעה סבילה, אלא השתעבדות יוצרת ופעילה של המקבל על עצמו לשרת בשמחה את מטרות ה'. אושר עבודה זו בא לידי ביטוי עילאי בשעת הבאת הנסכים [אין אומרים שירה אלא על היין]. באותה שעה כל הרגשות שלנו והמיית לבבנו, ושמחת כוס ישועתנו, הכל מקלח יחדיו אל יסוד מזבח התורה [שם הוא מתקבע לעובדה קיימת]. מחשבת האדם לא מכירה אושר היכול להתדמות לאושרו של זה שחייו עוברים מתוך נאמנות לעבודת ה', ושירת המקדש פורצת מלב מלא תודעת האושר הזה. היא [השירה על היין] מבטאת במילים את המחשבות ואת הרגשות שהקורבן מבטאם במעשים (פירושו לבמדבר ד/מז).

כל מי שיקרא את הקטע הזה פעמיים יגלה שהוא שווה פי ארבע. אני סבור שאחר הפנמת הנושא, כשנפתח בקבוק יין משובח לכבוד החג, לא יהיה כל כך ברור אם זה 'לכם' או שזה 'להשם', כנראה שזה שילוב.

מה נשתה?

בשבת שותים כרגיל, רק דברים טובים. למחרת זה חג, והמבקשים להתאים את היינות למאכלי החלב, צריכים לדעת שלזניה, פיצות ושאר הדברים שעושים מגבינות קשות, צהובות, כחולות או צ'דר, כל יין שמתאים עם בשרים, מתאים גם עם גבינות כאלו. אבל כידוע במאכלי גבינה יש גם דברים עדינים, יין כבד לא רק יגנוב את ההצגה, אלא יסתיר את השחקנים והטעמים העיקריים, לכן למאכלים עדינים כאלה, צריך להתאים יין עדין, ישנם גם אדומים קלילים שמתאימים לאוכל קל, אבל היינות הלבנים עם החומציות הטובה הם אלו שילכו הכי טוב, כמו כן גם היינות הוורודים (רוזה) שרובם עשויים כמו היינות הלבנים. ומהם אני אתן כמה דוגמאות שטעמתי לאחרונה.

אבל קודם אכתוב כמה מילים על יין רוזה

כדי שיצא יין רוזה טוב צריך לכוון את העשייה ליין רוזה ולא לקחת יין אדום שיצא עם צבע בהיר או ליין לבן עם קצת צבע.

כבר מהבציר ואפילו לפני, צריך לתכנן את הכיוון של היין.

יש כמה אפשרויות לייצר יינות וורודים ויש בהם המון גוונים מאדום בהיר ועד וורוד בהיר.

האפשרות הפשוטה אבל הלא כל כך מומלצת היא לקחת יין לבן ולצבוע אותו עם מעט יין אדום.

אפשרות אחרת היא לקחת מעט תירוש מהענבים שהגיעו ליקב מהם לעשות רוזה, שאר התירוש ממשיך בתסיסה עם הקליפות. שיטה זו נקראת דימום (BLEEDING). יש כאלו הטוענים שגם שיטה זו לא מומלצת, מפני שהאחידות בתירוש מגיעה רק אחרי כמה שעות שכל חלקי הפְּנים של הענב שוהים יחד.

ולכן אפשרות המומלצת וגם הרווחת ביותר היא, אחרי סחיטת הענבים להשרות אותם יחד עם הקליפות למשך כמה שעות עד לקבלת הצבע הרצוי.

אחד האזורים הצרפתיים שהכי מזוהים עם יינות רוזה הוא חבל פרובנס שבדרום צרפת, המרכיבים העקריים של יינות רוזה שמגיעים משם הם גרנאש וסירה, לפעמים עוד כמה זנים.

*שאטו סנט ביאטריס אינסטנט B

רוזה מפרובנס, בלנד של גרנאש, סירה וקינסולט. מיוצר בשילוב טכניקות ייצור מודרניות לצד שיטות מסורתיות.

יין רענן, עם ריחות וטעמים של דובדבן, מעט מרירות שמאוזנת ביין 12.5% אלכוהול. (יבואן צור סוכנויות)

כשרות: O.U והרב זעקבך. המחיר: 70 ₪.

*דומיין דה כריסטיה קוט דה פרובנס

גם הוא רוזה מפרובנס, בלנד של גרנאש, סירה וסינסו. תהליך הייצור הוא, סחיטה ומגע קצר עם הקליפות לאחר מכן תסיסה קרה במכלי נירוסטה.

יש ביין ריחות וטעמים של פרי אדום בעיקר תות שדה, חומציות טובה ומאוזנת, יין עדין. 12.5% אלכוהול.

כשרות: משולש K . (יבואן האחים שקד). המחיר: 70 ₪.

*גבעות רוזה

רוזה מהשומרון 'יקב גבעות' (גבעת הראל) עשוי מ100% קברנה סוביניון, אחרי הבציר, השאירו את האשכולות שלמים לכמה שעות ורק לאחר מכן, סחטו אותם להמשך תסיסה קרה במיכל נירוסטה.

יין קל עם איזון טוב גם בריח וגם בטעם, מינרליות וחומצה טובים. 13% אלכוהול.

כשרות: הרב אלחנן בן נון - שילה. .O.K. הרב אונגאר - ניו סקווירא ניו יורק. המחיר: 90 ₪.

*מארה פינק

רוזה מ'יקב מאיה' שכולו עשיה של יינות בסגנון ישראלי-ים תיכוני. היין עשוי מענבי קריניאן (זיכרון יעקב) ומורבדרה (מטע). בציר ידני בבוקר מוקדם, אחרי הפרדת השזרות מהגרגרים, הענבים קיבלו ריסוק קל והוכנסו להשרייה של 16 שעות ולאחר מכן לתסיסה.

ליין ארומות של פרי אדום ורענן קצת מתובל, גוף קל וסיומת נעימה. 12.5% אלכוהול.

כשרות: O.K, רבנות מקומית, הרב באב"ד, בד"צ בית יוסף. המחיר: 79 ₪.

*גרי דה מרסלאן

רוזה בהיר מ'יקב רקנאטי' היין נקרא 'גרי', שפירושו בצרפתית אפור דהיינו, רוזה בהיר להבדיל מרוזה כהה יותר.

השם של היין מספר לנו שהוא עשוי מ100% ענבי מרסלאן. לאחר מעיכת הענבים נבדק צבעו של התירוש מידי שעה ועם הגיעו לגוון הרצוי, הוא מופרד מן המיכל ומותסס לבדו במיכל נפרד.

ליין יש ריחות של פרחים והדרים קצת וורדים, יין רענן ונעים לשתיה. 12% אלכוהול.

כשרות: רבנות איזורית, O.U, בד"צ בית יוסף, חוג חת"ס ב"ב. המחיר: 95 ₪.

*עלמה קורל

רוזה בהיר בהיר של 'יקב דלתון' מהגליל. היין מופק מ- 66% ענבי גראנש נואר ו34% ענבי פינו גרי.

ענבי הפינו גריי, הושרו במשך 18 שעות בתוך מיכל, לעומת ענבי ה"גרנאש" שהושרו רק כ- 3 שעות. לאחר מכן נסחטו ותססו במיכלי נירוסטה, חלק קטן מהפינו גריי תסס בחביות עץ אלון בנות 3-4 שנים.

המטרה הייתה לייצר יין מקורי עם מעט מאוד צבע, יבש ובעל חמיצות מאוזנת ואכן, חמיצות טובה מעט מרירות שמזכירה אשכולית אדומה. 12.5% אלכוהול.

כשרות: הרבנות האזורית מרום הגליל, הרב מחפוד, O.U., הרב אונגאר - ניו סקווירא ניו יורק. המחיר: 75 ₪.

* אדמה רוזה ברברה

רוזה מהסדרה אדמה של 'יקב תבור' ענבי הברברה 100% הגיעו מהגליל המזרחי (רמת סירין) כשהם שהו יחד עם הקליפות כשעתיים בלבד, לאחר מכן הופרד הנוזל מהקליפות והמשיך את תהליך התסיסה בטמפרטורות נמוכות כדי לא לפגוע ברעננות הפרי.

ליין יש ריחות של פירות הדר ומעט פירות טרופיים גוף קל חמיצות חדה ונעימה 13% אלכוהול.

כשרות: רבנות מקומית, בד"צ בית יוסף, O.K . המחיר: 55 ₪.

לחיים, שבת שלום וחג שמח

שרגא