כתב: אלעד מובשוביץ יקב דרימיה

ובו יסופר מה מעניין בחורים בני 16..

מי מאחורי הידיים הבוצרות..

אז כשיש בציר יש מישהו/מישהי שבוצר ולצערי זה לא אני.

אני צריך: להביא ארגזים, לעשות תדריך ולהזהיר שאף אחד לא יחתך, לקפוץ ליקב,
להביא ארטיקים, לעשות 15 טלפונים, להעמיס ולקשור ארגזים ולהגיד תודה לבוצרים.

אז כדי לבצור 3 טון ענבים צריך ידיים רבות וטובות:
חברים, נוער מהיישוב, תלמידים מישיבת סוסיא.

השנה רציתי לחבר את החברה של הישיבה לעשייה ולא רק לקבל אותם לעבודה בבוקר
כדי שהבציר יהיה חוויה משמעותית יותר.

הזמנתי אותם ליקב ערב לפני הבציר להראות את היקב ולשמוע על העשייה.

דיברתי קצת על הייצור ובעיקר על התהליך היזמי להקמת יקב על הסבלנות, העקשנות והאמונה שצריך כדי להגשים חלומות.

נערים שלומדים טונות של חומר: מתמטיקה, תנ"ך, היסטוריה, אקולוגיה, תלמוד ועוד'
היו מרותקים לשמוע על גיבוש חזון ועל אופן ההגשמה שלו, (מימון, מיתוג ועוד)
אני בספק כמה יצא להם לשמוע על זה.

דיברנו על לא להיות מובל על פי הזדמנויות בלבד אלא להגשים חלומות.
הקשב והסקרנות שלהם הפתיעו אותי.

כמובן שהעבודה למחרת הייתה הרבה יותר טובה ונעימה.

אלופים אתם כיתה י' !!!