סביב לשלחן אחד כינס 'המודיע' את רבני ה'מכון לתורת היין', לצד ייננים מומחים מהיקבים הנחשבים בארץ, לבחירת יין ערֵב ומשובח למצוות ד' כוסות. ההמלצות, ההנהגות וכל השאר.
כן עשה הגרי"ש
אם גם אתם נמנים על אלו שמצטמררים ומעוותים פנים בעקבות טעם היין, יתכן שכדאי לכם לקרוא את השורות הבאות. אם אתם כן מהמתענגים על היין, אתם כבר יודעים בעצמכם שכדאי לקרוא. מי כמוכם יכול לקרוא ולהבין את המונחים.
ליל הסדר מתקרב, ועמו המצוות החביבות התלויות בו. המהדרין כבר שמרו חיטים מבעוד מועד, ואפו בחבורות מצות דקיקות ופריכות. המדקדקים שקדו על החממה המהודרת ביותר לגידול עלי המרור הנקיים מחשש חרקים וארבה. עתה באנו אל המצווה החביבה והמשמחת – מצוות ד' הכוסות. דא עקא שרבים וטובים מתחבטים בשאלה כיצד ניתן להתמודד עם המצווה הזו, שתהיה חביבה וערבה, ושלא יתחלף טעם היין בטעם המרור...
מסתבר, שדאגה רבתי זו כיצד ניתן לקיים את המצווה בתכלית ההידור מחד, ביין חשוב שיש בו כח המשמח, ומאידך שיהיה ערב גם לחיך הטועם שאין לו עסק בנסתרות היין ובהגדרותיו, הדירה את מנוחתם של גדולי ישראל במרוצת הדורות.
מכתב עדות מפעים, שקיבל הרב נחום קרלינסקי מה'מכון לתורת היין' מהרה"ג רבי אריה אליישיב שליט"א, נכדו חביבו של עמוד ההוראה הגרי"ש אליישיב זצוק"ל, מתאר את טרדתו של הגרי"ש זצ"ל כמה ימים לפני פסח בעניין היין וטעמו. במכתב מספר הנכד המקורב, על כל הנהגותיו וחומרותיו בענייני מצוות היין למרות מצבו הרפואי.
"באחת השנים האחרונות", מספר הנכד "קבע רופאו האישי, ד"ר מונטר הי"ו, שלמען בריאותו צריך הרב לשתות רק יין יבש ובשום אופן לא לשתות יין מתוק. בימים של ערב פסח ראיתי את מרן זצ"ל מוטרד משהו. ניסיתי להבין המעיק עליו, ואמר לי: שהיות ובמצוות ארבע כוסות יש הידור שיהיו ערֵבים לחיך, וחושש הוא שביין היבש יפסיד לטעמו, את ההידור הזה.
"נכנסתי קצת לעניין, ביררתי (גם אצלך = ר' נחום קרלינסקי. י.ג.), והבאתי לו כמה סוגי יינות יבשים, שבתוספת קצת מיץ-ענבים, יכולים להיות בהידור של ערֵבים. כדרכו בקודש, עישר מרן זצ"ל את כל היינות - כל מין על מינו. ולאחר מכן ישב מרן, ומזג וטעם, עד שהגיע למה שלדעתו היה כבר בגדר ההידור הנ"ל (= של חיוב הערֵבות. י.ג.), והייתה שמחתו גדולה שיוכל לקיים המצוה בשלימות (שזה היה כל חיותו). ויהי רצון, שנזכה ללמד מדרכיו והליכותיו, ובמהרה יקיצו וירננו שוכני עפר בביאת משיח צדקינו במהרה בימנו".
מעיון במקורות המצוים בידי רבני ה'מכון לתורת היין' עולה כי דאגה רבתי זו ליין חשוב וערֵב לחיך, מצויה כבר בספרי רבותינו הפוסקים והמשיבים. והדבר מטריד הרבה יראים שמבקשים להדר במצווה רבתי זו, לא פחות משטרודים הם אחר אתרוג הדר בזמנו [מאמר מיוחד על כך מתפרסם במוסף התורני].
לאותה מטרה נחוצה, כינסו ראשי ה'מכון לתורת היין' בשיתוף עם הנהלת 'המודיע' וחברת ההפקות 'אפקט', תחת קורת גג אחת, קבוצה של ייננים מהיקבים הנחשבים בארץ, לצד רבנים וסוחרים ומבינים אנינים, לערב של בחירת יין ערב, שבו ימליצו הייננים המומחים למסופקים, על יינות משובחים וערבים עם הדגש על הידור בערֵבות וטוּב-טעם
השתיה המפוכחת
בראש חודש ניסן, שתי שבועות קודם לחג, כינס המכון לתורת היין שורה של רבנים וייננים מומחים, בעלי יקבים וסוחרי יין. שנועדו לעסוק בחשיבות ובמעלת ארבעת הכוסות, ולשמוע המלצות לבחירת היינות המתאימים והערֵבים.
בראש, הסבו הרבנים הגאונים, הגאון רבי חיים יהודה רבינוביץ שליט"א דיין בבית הדין הרבני, ואתו עמו הגאון רבי חיים אלעזר שיינברגר שליט"א דיין ומורה צדק בירושלים. הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א ראש ביהמ"ד היכלי תורה - עוז והדר ומרבני ה'מכון לתורת היין'. הגאון רבי יצחק מנחם קרלינסקי שליט"א מחבר הספר "מתנת משה".
יחדו הסבו עם הנהלת 'המודיע' הרב אלעזר קנופף מנכ"ל המודיע, והרב יהודה קנופף. ועמם השתתפו גם הרב מרדכי הלפרין – איש היין ויו"ר כפר מירון. והרב ישראל נחום קרלינסקי מהמכון לתורת היין. לצד ראשי חברת ההפקות 'אפקט', הרב אפרים זילברברג והרב יחיאל ברוינר. ר' יואל וקסברגר מ'מלכות וקסברגר' ועוד אישים נכבדים.
בשונה מערבי-טעימות כאלו ואחרים, ההקפדה על תורת-היין ועל איכות כשרותו לא מאפשרת פשרות. נציגי היקבים נבררו בקפידה, כולם שומרי תורה ומצוות מובהקים שיינם ראוי להדר בו. ר' צבי שור – יינן 'יקבי ציון', ר' אייל צעיר – מנהל היצור של 'יקבי רמת הגולן', ר' יהודה כמיסה – יינן 'יקבי אור הגנוז'. ואף רמו בן שושן מההנהלה החדשה של 'כרמל מזרחי' שייצג את יקב הבוטיק החדש שהוא מקים עם שותפו הרב יורם סעדון רבו של מושב גורן.
את המעמד פתח הגאון רבי חיים יהודה רבינוביץ שליט"א, שעמד בדברים על עניין היין ומעלתו, ונחיצותו לסיפור יציאת מצרים. בתוך דבריו הזכיר את מחלוקת הפוסקים בנוגע לחיוב השמחה בבשר ויין, בזמן שאין שלמים. ובשו"ע הרב, נפסק שגם בזמן הזה, הדבר הוא דאורייתא. בהמשך דבריו עמד על החיוב לשתייה ערֵבה בד' כוסות, ועל היין המשמח ומניח את הדעת.
החרה החזיק אחריו, הגאון רבי חיים אלעזר שיינברגר שליט"א, שעמד על תכונת היין, שמגלה את הפנימיות. "תורתנו הקדושה", הסביר "מלמדת את היהודי כיצד יש לנהוג ביין. מהי 'תורת היין'. כי זו תורה שלמה וארוכה. יש שיעור מחויב כמה צריך לשתות, וכמה מותר למזוג ולהוסיף ליין. אם זו רביעית, או רוב כוס, ויש לעיתים בחג הפורים שצריך לשתות עד דלא ידע. גם דינים מיוחדים יש לשותה, כמו שאמרו 'שתה אל יורה'.
"גם תורת המוסר והמידות היהודית, מלמדת איך צריכים לשתות. בדעת והבדלה בין ישראל לעמים, כשגויי הארצות שותים, מתגלית פנימיותם הקלוקלת, ולהבדיל אא"ה כאשר בני ישראל שותים, יכולים הם לספר את סיפור יציאת מצרים ולהודות לקב"ה על גאולתם ופדות נפשם.
"נמצאים עמנו ייננים מומחים, יראים ושלמים. הגמרא במנחות (פז:) אומרת ש'כשם שהדיבור יפה לבשמים, כך דיבור רע ליין'. כאשר מייצרים את היין, יש לנהוג בו בעדינות. וזו המומחיות של יינן יהודי שומר תורה, שדואג בכל שנות הייצור שלא יהיה 'דיבור רע ליין'. כי כל דיבור ומעשה, הוא עושה על פי הלכה ויושר. וזו תורה שלמה. וטוב ויפה עשו הרבנים שהקימו את ה'מכון לתורת היין', כי זו תורה שלמה שיש ללומדה ולהנחילה לרבים. והשי"ת יזכה שיוכלו להחדיר את ההידור של ד' כוסות בערֵבות".
את דברי הרבנים, חתם הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א, בדברי שבח ליקבים ולייננים העוסקים במלאכת היין. "כידוע", ביאר "יש יין של חורבן, ויש יין של שמחה ותקוה. בתחילת הבריאה מצינו שהביא היין לכמה קלקולים, אצל אדה"ר, אצל נח, לוט ועוד. מאידך, היין גם משמש בקודש בניסוך על גבי המזבח ובשמחת הימים הטובים. במצוה זו של ד' כוסות נבחן כל יהודי. ולכן תיקנו ששתיית הכוסות תהיה דוקא ביין. כי מאפשרים לכל יהודי להיות בן חורין. ועליו למלא את הייעוד. לשקוד שלא יהיה זה יין של הוללות וקלות, אלא שיהיה זה יין של חירות אמיתית, של רוממות הנפש והדעת".
ממיטב הייקבים
אחרי שתיית לחיים ואיחולי ברכות לאנשי המכון לתורת היין, שדואגים להטעים את היין על טהרת הקודש, שיהיה מועיל וצדיקים ייהנו בו, עמם בברכה ראשי 'המודיע' שרותמים את במתם הנכבדת לעניין הנחוץ, למפיקי האירוע וכמובן לנציגי היקבים שטרחו וביררו את הטוב, הערב והמועיל. החל החלק העיקרי שלשמו התכנסו ובאו כולם. – בחירת היין הטוב והערֵב לליל הסדר.
ראשון לייננים הממליצים היה ר' צבי שור, היינן של 'יקבי ציון'. יינן בן ייננים, בן למשפחת שור המפורסמת כחלוצת היקבים בארץ ישראל. מאז הקמתו, נחשב 'יקבי ציון' כיקב המייצר יינות איכותיים ומהודרים בכשרות גבוהה המתאימה ביותר לציבור החרדי. בשנים האחרונות, עם התפתחות תרבות צריכת היין בעולם ובארץ, התפתח גם היקב ונכנס לייצור יינות יבשים איכותיים, בדגש ליינות המתאימים לצריכה בציבור המהדר להשתמש ביינות נקיים ולא מבושלים, עם מגוון רמות איכות ומחיר. במשך השנים, פרץ היקב את גבולות הציבוריות המיועדת, ואף זכה להערכה מקצועית גדולה ולפרסים ומדליות בתחרויות יין נחשבות.
לצידו השתתף ר' אייל צעיר, מנהל הייצור של 'יקב רמת הגולן' היקב השלישי בגודלו בארץ. המגולל מחזור ענק במיוחד. ומבחינת איכות וחדשנות, הוא היקב המוביל את ייצור יינות הפרמיום בארץ. מאז הקמתו בשנת 1983, הלך היקב וגדל. גודלו והקף הייצור, נמדדים בכל פרמטר. מחזור היצור השנתי עומד על כ-5.5 מיליון בקבוקי יין. ענבי היקב גדלים בכ-6000 דונם של כרמי-יין ברמת הגולן, ובשני כרמים ברמות נפתלי. בין כותלי היקב מיוצרים כ- 36 יינות שונים, בראשם שלוש סדרות הדגל: גולן, - סדרה בסיסית עם יינות קלים יותר, מוכנים לשתייה. גמלא - יינות זניים, כבדים ומרוכזים יותר לקהל המתקדם. וירדן - הסדרה המובילה של היקב עם יינות הפרמיום המוכרים של היקב. היקב ממוקם באזור תעשייה של קצרין, ובו מרכז מבקרים, עם חנות יינות וסיורים להיכרות היקב וייצור היין. היקב עומדת תחת השגחתו המהודרת של הגאון רבי אברהם דב אוירבך שליט"א, ושל ועדת הכשרות OK. היינות כשרים למהדרין מן המהדרין לחג הפסח.
לצידם השתתף והמליץ היינן המומחה ר' יהודה כמיסה. ייננו הראשי של היקב המשובח 'אור הגנוז'. יקב מובחר, שמקימיו וכל עובדיו הינם תושבי היישוב החרדי-שיתופי 'אור הגנוז'. כולם שומרי תורה ומצוות, שחרטו על דגלם את קיום המצווה הנכספת של "ואהבת לרעך כמוך", על פי יסודותיו של האדמו"ר מהרי"ל אשלג זצוק"ל בעל הסולם ותלמידיו. פעילות היקב, כפעילות היישוב כולו, מבוססת על הרעיון השיתופי של שילוב תלמוד תורה עם דרך-ארץ עם שקידה בפנימיות-התורה, והוא עומד בהכוונתו ובהנהגתו של רב הישוב הגאון רבי מרדכי שיינברגר שליט"א. למרות שהוקם רק בשנת 2005, זכה היקב לצבור מוניטין והכירות בטיב מוצריו. היקב ממוקם בלב אזור היין, למרגלות הר מירון, ושמות הסדרות והיינות שאובים משמות המקומות (אילימא, עמוקה, נמורה, בית-שמאי ועוד).
טיב הכוסות והגביעים
לפני שנפרוס את המלצות היקבים, נשוב על מה שהזכרנו בפתיחת הדברים. שתיית היין והגדרותיו, הינה תורה שלמה הצורכת כללים שלמים. הייננים שמסביב לשולחן, לא טועמים מהיין עד שהם מערסלים אותו בתנועות סיבוביות קצובות, מתבוננים בצבע, מריחים את הארומה, ומגלגלים אותו בפיו על כל אזורי הטעם. כאמור, בפעם הזאת, ביקשנו את הייננים לרדת מרום הבנתם, להתמקד בערבות ובחוזק, להתאים לציבור הצרכנים והמהדרים, שאינם מורגלים בטעימות ובהגדרות.
הנה למשל ויכוח בדרך-השתיה שהתנהל סביב לשלחן. היה זה במענה לשאלתנו, באיזו כוס כדאי לשתות את היין. פה אחד השיבו הייננים, שהכוס האידיאלית לשתיית היין, הינה כוס זכוכית, ובשום אופן לא כוס מתכת, שלדעתם המקצועית, עשויה מאוד לפגום בטעם. ואולם, הרבנים שסביב לשלחן, הזכירו את ההידור ההלכתי – עפ"י כמה שיטות – להדר בכלי כסף.
ר' יהודה כמיסה מ'אור הגנוז' מזכיר לנוכחים: "מסתבר, שגם חז"ל בחוכמתם ידעו מכך שהשידוך של כלי-כסף עם יין פוגם ביין. הגמרא במסכת נדרים (נ:) מספרת על ויכוחו של רבי יהושע בן חנניה עם בתו של הקיסר. שהקשתה לו 'תורה מפוארה בכלי מכוער'. הביא לה רבי יהושע הוכחה מאוצרות היין של אביה. שכל כלי היין מצויים בכלי חרס פשוטים. הציע לה איפוא, שתורה להכניס את היינות לכלי זהב וכסף מפוארים. הלכה הבת והורתה לעבדי אביה לעשות כן – וכל היין החמיץ והסריח. ואז נוכחה לדעת שלא כל כלי מפואר מועיל".
הוא מזכיר שיטות מקובלים, שאכן הידרו לשתות בכלי זכוכית הדורים. "הם עשו זאת מטעמם הפנימי, אבל היין גם הוא מקבל תוספת טעם". סיפור נאה בצקלונו, על הגה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע, שבאחת השנים השתמש בליל הסדר בכוסות של זכוכית. היו שניסו למצוא טעמים לכך, אלא שכשביררו הסתבר, שברוב צדקותו, משכן הרבי את כל כלי הכסף עבור עניים ונזקקים. "מי שינהג כך", הוא מסיים בצחות "לצד העולם הבא שיקבל, מובטח לו שירגיש טעם ערֵב יותר ביין... ושוב, מבחינה מקצועית יש עדיפות ברורה לכלי זכוכית ואפילו פלסטיק. הדבר מהודר למי שמבקש להשיג ערֵבות בטעם. להלכה ולמנהג, יעשה כל אחד כדרכו וכמנהג אבותיו".
לעומתו ר' צבי שור מ'יקבי ציון' מעיד בעדות אישית: "למרות שבשתייה רגילה, גם אני מקפיד על כוס זכוכית, בשבתות ובמועדים, אני מהדר על כלי כסף. יתכן שאמנם הטעם נפגם במעט, אבל טעם ההידור ההלכתי שווה את זה".
ר' אייל צעיר מ'רמת הגולן' מציע פתרון שיכול להיות קצת יקר: "עיקר הפגימה הכימית, מתרחשת במגע היין במתכת. וזה כולל גם את כל הגביעים לרבות את אלו המוכספים. ואולם בגביעי כסף-טהור ללא תוספות, הפגיעה פחותה בהרבה, וניתן לסובלה". וכל אחד יעשה כמנהגו, מה גם, כפי שמעיד ר' צבי שור, בכדי לחוש את ההבדל הדק הזה, צריכים להיות מנוסים מאוד בשתיה.
כוס ראשונה – והוצאתי:
גם בהצעות השתיה, העלו הייננים כמה דרכים. מחד, הכוס הראשונה, היא גם כוס הקידוש, שיש להדר עליה ביין משובח במיוחד. ומאידך, השתיה על קיבה ריקה, מקשה מעט על מי שלא מורגל.
צבי שור מ'יקבי ציון' ממליץ, לכבד את כוס הקידוש ביין המשובח:
ערמון אדום 2009 (יקבי ציון) – היין מיוצר מתרכובת זנים (62% קברנה סוביניון, 31%מרלו, 7%פטיט סירה) מכרמים בוגרים בהרי הגליל, בעלי יבולים נמוכים ומעולים. היין מתאפיין בצבע עמוק עם בשומת תיבולית עשירה של פירות כהים ובשלים. גוף היין מרוכז עם סיומת מורכבת ומתמשכת. היין מושקע במיוחד, וגם אלו שאינם 'מבינים' גדולים בוודאי יהינו ללא ספק.
בעקבותיו הולך גם אייל צעיר, מ'רמת הגולן' וממליץ גם הוא על יין משובח לקידוש:
סירה 2007 (רמת הגולן - כרם מורדות אביטל). - היין מיוצר מזן סירה (זן צרפתי מעמק הרון, דרום צרפת). מכרם מורדות אביטל. כרם בן 13 שנה בגובה של 920 מ' מעל פני הים. והתיישן בחביות עץ אלון צרפתיות במשך 18 חודשים, 15% כוהל.היין, הנעשה במיצוי מירב הפוטנציאל הקיים בטרואר הייחודי של רמת הגולן, הינו עמוק ועוצמתי. למרות שטעמו מרוכז, בכל זאת ערב לחיך. ויש בו את מלוא ההידור, בפרט עבור אנשים שמבינים ביין ורוצים להדר את כוס הקידוש ביין מהודר ומשובח.
לעומתם, יהודה כמיסה מ'אור הגנוז', סבור שיש לפתוח בהדרגה. ובפרט לאלו שאינם מורגלים, הוא ממליץ ללכת מהקל לכבד. הוא ממליץ על היין:
אילמה 2011 (אור הגנוז) - היין מיוצר מזני קברנה סובניון קברנה פרנק. צבעו בורדו-רימוני עמוק ויפה. יש בו ארומה רעננה, המצטיינת בשילוב ניחוחות פירות שחורים, פרחים אדומים, תבלינים ועץ אלון איכותי ועדין. טעמו עגול, רך, פירותי, עם סיומת נעימה. והוא מתאים במיוחד לפתיחת הסדר. לכוס ראשונה.
כוס שניה – והצלתי:
למזיגת הכוס השניה, שוב מועלות כמה הצעות. יש לזכור, שזו כבר כוס שניה, ששתייתה עשויה להכביד יותר, על מי שלא מורגל.
מסיבה זו אומר צבי שור: "אף שבדרך כלל מעלים בקודש, במקרה זה, לאחר ההידור של הקידוש מומלץ לעשות הפוגה ולשתות יין קל יותר". הוא ממליץ על היין:
ארז פטיט סירה מרלו 2010 (יקבי ציון) – היין מורכב משני זנים. (60% פטיט סירה ו-40% מרלו). מצד אחד היין הינו בעל עוצמות צבע וטאנינים, ומאידך הוא רך ונעים לשתיה, ובעל ריכוז גבוה של פירותיות מודגשת. היין התיישן בחביות צרפתיות במשך 10 חודשים. הוא מומלץ לכוס שני, להקל על המתקשים. (כמובן, שהמבינים, יכולים להמשיך עם הערמון).
כמוהו סבור גם אייל צעיר, הממליץ לעשות הפוגה ביין משובח:
יין ירדן 2T 2009 (רמת הגולן) – היין מיוצר משני הזנים פורטוגליים (המשמשים לייצור יינות הפורט המפורסמים. זני: טוריגה נסיונל, וטינטה קאו). היין מציג מאפיינים של פירות יער, תבלין ושוקולד. יין מרתק שמתאפיין בגוף מלא, טעם מרוכז אך עדין ובעל סיומת ארוכה. היין התיישן בחביות עץ אלון למשך כ- 14 חודשים, גם הוא עם 15% כוהל. נעים יותר לשתייה גם לחיכם של המורגלים פחות עם יינות מסדר גודל זה.
יהודה כמיסה, ממליץ דווקא על יין משובח ורענן:
קברנה סובניון 2010 (אור הגנוז - כרם מרום חלקת שמאי). -צבעו אדום בורדו עוצמתי. הוא בעל ארומה חזקה של פירות שחורים בשלים מאוד ומצומקים, דובדבן, אוכמניות, שזיף, פטל, על רקע של סימני יישון ארוך בחביות עץ אלון משובחות. טעמו מרוכז, שמנוני, מורכב, עם סיומת חלקה ארוכה ומרשימה. הוא איכותי ורך ומתאים במיוחד לכוס השנייה.
כוס שלישית – וגאלתי:
הכוס השלישית, הינה כוס של ברכת המזון. והיא באה לאחר סעודת החג בשלחן עורך. ההמלצות בהתאם:
צבי שור ממליץ לציבור הלא מורגל להקל שוב (ושוב: "למבינים שבינינו אמליץ לחזור ליין ערמון 2009 שהינו מתאים ביותר עם ולאחר סעודת החג הכבדה"). היין המומלץ לטעמו:
ארז קברנה סובניון 2010 (יקבי ציון) - יין בצבע אדום-בורדו כהה, כראוי לזני הענבים האציליים. גם יין זה התיישן במשך 10 חודשים בחביות צרפתיות ואמריקאית. ליין ניחוחות של פירות אדומים בשלים ובעל טעם עוצמתי ועשיר, אך נגיש ונעים לשתיה.
אייל צעיר גם הוא הולך בעקבותיו וממליץ על היין הקליל יותר לאחר סעודת החג:קברנה סוביניון 'גולן' 2010 (רמת הגולן) - יין מזן קברנה סוביניון מלך הזנים האדומים של צרפת. גם יין זה התיישן כ- 6 חודשים בחביות עץ אלון אמריקאי. ורמת הכוהל שבו 14.5%. היין קליל יותר ונעים בפה. עדין עם טעמים של פרי שחור, קצת פלפל שחור ונגיעה של וניל, מחביות עץ אלון האמריקאי.
ואילו יהודה כמיסה ממליץ על היין העשיר והמושלם:
מרלו 'עמוקה' 2011 (כרם עמוקה חלקת זוטא – אור הגנוז) – יין בעל צבע אדום-בורדו צפוף, עם גוון סגול בשוליים. היין מתאפיין בארומה של גרגרי יער שחורים, דומדמניות אדומות, פרחי אקליפטוס, עלי טבק ווניליות עדינה. טעמו מלא, פירותי, מאוזן, עם עפיצות בשלה ומורגשת . יין אלגנטי זה הינו הבחירה המושלמת לליווי הסעודה .
כוס רביעית – והבאתי:
הכוס הרביעית הינה האחרונה בסיום הסדר, שאין שותים לאחריה. באשר אליה, נחלקות ההמלצות.
צבי שור ממליץ על בחירה בין שני סוגים קלים מאוד, שיש בהם מתיקות וקלילות ומותירים טעם טוב גם אחרי כל הכוסות. המלצתו לבחירה בין השנים:
'דולב', קברנה סובניון, חצי מתוק (יקבי ציון) - יין מתקתק ומרוכז בטעמים של פרי, ולכן נעים וקל לשתיה במיוחד לאלו המתקשים לשתות יין שזו להם הכוס הרביעית. לחילופין הוא מציע לבחור:
מוסקטו אדום (יקבי ציון) שהינו יין מבעבע (מוגז) בעל רמת כוהל פחותה של 5.5% ומתיקות עדינה ביותר. יין ארומאטי זה עשוי מענבי מוסקט המבורגי הידועים בניחוח המוסקטי המיוחד ולכן מתאים מאוד לסיום סדרת הכוסות כיין קינוח מרענן.
בעקבותיו, מציע אייל צעיר את הגרסא של רמת הגולן לקינוח סעודה:
קברנה סוביניון 'גמלא' 2009 (רמת הגולן) - היין מציג ניחוחות של דובדבן עם רמזים של עשבי תיבול. יין עם גוף טוב ומאפיינים זניים קלסיים. יין איכותי המבטא את אופי הזן ואזור הגידול של רמת הגולן . היין מתאים לסיום הסעודה והוא מותיר בפה סיומת ארוכה ונעימה, לסוף הסעודה.
המלצתו של יהודה כמיסה, מתייחסת גם היא ליין שמותיר טעם ערב לאורך זמן:
קברנה סובניון 2009 כרם נמורה (אור הגנוז) - צבעו בורדו עז . הוא בעל ארומה עשירה של פירות שחורים, עשבי טיבול טריים ועץ אלון קלוי. היין בעל מרקם כבד, רך והרמוני. הוא עתיר טעמים, עם נוכחות מרתקת וסיומת עקבית ומתמשכת . יין מיוחד ויוקרתי זה, מתאים ומומלץ לכוס הרביעית .
המעמד נחתם בתפילה ובתחינה, שעוד בשנה הזו, ישתה היין לצד הזבחים והפסחים. ולכל הדעות, תהיה השמחה בבשר שלמים וביין המשומר. בקרוב בימינו, יבנה ק-ל את ביתו.
ישראל א. גרובייס
