אנו כבר אוחזים בסוף הספירה, זה הזמן לעשות ספירת מלאי, מה הספקנו לספור, ומה אפשר עדיין לשפר
בגמרא נאמר שיש מצוה למנות ימים ויש מצוה למנות שבועות (חגיגה יז/ב. מנחות סו/א). אם נתבונן נגלה שאנו סופרים את הימים ואת השבועות באופן שונה לחלוטין.
במוצאי יום טוב ראשון של פסח, רק אמרנו בתפילת ערבית 'המבדיל בין קודש לחול' סיימנו את התפילה, והחזן אמר: "היום יום אחד לעומר' [או 'בעומר']. השומע מתפלא: 'מה יום אחד'? לעת עתה עברו רק שלוש דקות, מחר בערב יהיה 'יום אחד'. אבל זה לא כל כך קשה, נותנים צ'אנס ליום שמגיע, וכבר מעכשיו סופרים אותו כעוד מדרגה בדרך למתן תורה. אבל בשבועות הרי אנו לא עושים כן! אם סופרים את היום בתחילתו, שנספור גם את השבוע בתחילתו! במשך כל השבוע הראשון, נציין שאנו בשבוע הראשון לעומר, מהיום השביעי עד יום הארבעה עשר, נציין יום יום שאנו כבר בשבוע השני, וכך נקביל בין הימים לשבועות, ולשניהם נעשה 'קבלת פנים' לקראת בואם. בכל זאת אנו לא עושים כך, אלא בנושא הימים אנו מקבלים כל יום מראש, ובנושא השבועות, אנו מסכמים כל שבוע אחר שכבר עבר.
הסבר להבדל זה אציע ממחלקת היין. לקראת עונת הבציר מתכונן היקב לקלוט הרבה ענבים, בהתאם לכמות שהוא מסוגל לספוג. הענבים הבשלים נסחטים, והיינן טועם את התירוש המתוק, מתבונן היטב בטעם, ובחזון רוחו הוא כבר רואה את היין המשובח בעוד שנתיים או שלוש.
התירוש נכנס לתסיסה בתוך מיכלי נירוסטה מקוררים. כעבור שעה היינן לא יפתח את הברז, לטעום קצת תירוש, כי כעבור שעה לא אירע בתוך המיכל שום דבר. כעבור יום, כנראה שכבר כן התחיל איזשהו תהליך, אבל היינן עדיין לא יטעם, התהליך עדיין מידי קטן ולא מורגש. כעבור יומיים שלושה היינן ימזוג לעצמו פחות מרבע כוס, יריח, יבדוק צבע, יטעם, יסובב בלשון, ויחשוב: כבר מרגישים את החמיצות? יש כבר טיפה כהל? כך יעשה גם בימים הבאים, ובאופן כזה ילווה את השבועות של התסיסה, ומשבוע לשבוע הוא ירגיש באופן ברור כיצד המתיקות נעלמת, וטעמים מורכבים ממלאים את מקומה.
זה מה שקורא לנו בספירת העומר. המטרה היא 'הר- סיני'. אבל אין טעם לספור את היום הראשון, לא נרגיש מה התקדמנו, מתאים יותר להכריז על ההתקדמות לקראת הכניסה של היום, כדי שנזכור מה יש לעשות היום, כך נעשה גם מחר ומחרתיים. כעבור שבעה ימים, נוכל לסכם את השבוע, ו'לארוז' אותו כנכס המקדם אותנו לקראת מתן תורה. עם נכס זה נתחיל את השבוע הבא, בדיוק באותה דרך. ניכנס כל יום בהצהרה, שאנו 'סופרים' עם הפנים קדימה, ובסוף השבוע נערוך ספירת מלאי. הדוגמא שהצעתי כאן, אינה הסיבה היחידה שבגללה השוו את התורה ליין, אבל זו יכולה בהחלט להיות אחת הסיבות.
חג השבועות בפתח, יין עם תורה הולך נהדר ביחד, אבל אך ורק בתנאי שהשתיה תהיה מתונה, שאם לא כן, די קשה יהיה להשאר ערים כל הלילה, ישנם האוכלים סעודה חלבית, מתאים לה יינות אחרים מאשר לסעודה בשרית, וישנם המהדרים לכבוד החג, לאכול דווקא בשר בקר או צאן, וגם לזה יש להתאים את היין שלו. על כל פנים בחג ישנה מצוה מיוחדת בבשר ויין. על כן הנה הצעה שתענה גם לארוחה בשרית וגם לארוחה חלבית.
רקנאטי ספיישל רזרב לבן 2021 היין הלבן ששייך לסדרה הגבוהה של היקב.
הענבים מגיעים מכרם בקדמת צבי שבמרכז רמת הגולן בגובה של כ500 מטר.
הממסך הוא של ענבי רוסאן ומרסאן שמקורם בעמק הרון שבדרום צרפת. היין התבגר כשנה בחביות עץ גדולות עם השמרים והמשקעים שהוסיפו מורכבות וגוף ליין.
ביין יש חמיצות טובה וטעמי פירות לבנים וצהובים (אפרסק משמש וכדו') סיומת ארוכה ונעימה.
כשרות: רבנות איזורית, O.U, בד"צ בית יוסף, חחת"ס ב"ב. והמחיר 159 ₪
חג שמח ולחיים
שרגא – אתר היין הכשר
