אז ככה, הזמינו אותי לטעום, כמובן שבאתי.

נתחיל מליקר עשבים ""ROOTS תזקיק מתובל בשבעה תוספים שונים: שקדים, ציטרה, כוסברה, יסמין, טרגון, טימין והל. מתקתק מעט, אולי מעט מידי בשביל ליקר, הריחות של השקדים משולבים יפה בשאר הריחות שעולים לאף.

נתקדם לג'ין צעיר וג'ין שהתבגר שנה בחביות שניהם מתובלים עם תבלינים שהגיעו משוק לוינסקי שנמצא כמה עשרות מטרים מהמזקקה, כמובן שיש בג'ין את העיקר "הערער" אחרת זה לא יהיה ג'ין, ובנוסף לו: זעתר, קליפות לימון, תפוז, קמומיל, לואיזה, קינמון ופלפל שחור ולא לשכוח שאת התבלינים הטריים הם בוחרים מהשקים שבשוק.

ג'ין "לבנטין" הצעיר הוא ללא צבע, פשוט ושקוף כי הוא לא היה בחביות שנותנות לו את צבע הענבר. לעומתו, הג'ין שהתבגר בחבית כמובן שקיבל את הצבע הזהוב ונוסף לו קצת ריח של וניל, הטעמים כבר יותר עדינים ורכים.

אבל עיקר המזקקה זה וויסקי.

כל הוויסקי שיש למילק אנד האני הם סינגלים, הכוונה שהוויסקי עשוי מלתת שעורה ומיוצר באותה מזקקה בזיקוק דודי בלבד.

בוויסקי יש שלושה חומרים מים שעורה ושמרים.

כל מזקקה בעולם מתגאה במים המיוחדים שהם שואבים מהבארות שלהם, נכון שלמזקקת "מילק אנד האני" או בקיצור M&H אין מעיין מים אבל הם מסננים את המים בשיטת אוסמוזה הפוכה וכדו' וכך הם מגיעים למים איכותיים ברמה גבוהה.

את השעורה מבשלים ומרכזים אותה (סוג של חליטה) למעין מחית "מאש", בשלב הבא מוסיפים שמרים שיהפכו את הסוכרים לאלכוהול ורק אח"כ מגיע הזיקוק הדודי, שזו השיטה המסורתית לזקק וויסקי. בשיטה זו מחומם הנוזל הכוהלי בדוד נחושת וכתוצאה מכך מתאדה האלכוהול לתוך צינורות מפותלים ואותם אוספים לנוזל (שקוף), כמובן שהנפח של הנוזל שנאסף קטן מהכמות המקורית אבל אחוז האלכוהול שבו גבוה יותר. זיקוק כפול מצמצם עוד את הנוזל אבל הוא מגיע כבר ל-76 אחוז אלכוהול.

את הנוזל השקוף מכניסים לחביות עץ שבו הוויסקי מקבל את הצבע הזהוב או מהעץ או מהיין שהיה בה לפני שהכניסו את הוויסקי וכך נוספים בו גם גווני טעם.

יש גם חוקים למשחק, בשביל שהנוזל יזכה לתואר "וויסקי" הוא חייב להיות בחבית מינימום שלוש שנים (חוק סקוטי).

בזמן השהיה בחבית חלק מהאלכוהול מתאדה והוויסקי מגיע לסביבות ה63 אחוז כוהל, וכשמבקבקים את הוויסקי מדללים אותו לרמת האלכוהול הרצויה, במקרה שלנו זה ל46% אלכוהול.

טעמתי גם את ה"ניו מייק" שזה הבסיס של התזקיק, נוזל שקוף עם ריח עדין וטיפה מתקתקות, לא לשכוח, יש בו 46 אחוזי כוהל.

וויסקי מחבית מס' 3 שהוא כבר וויסקי לכל דבר ועניין אחרי ששהה בחבית יותר משלוש שנים, טעמים מורכבים וטובים ולטענת אנשי המזקקה, בארץ, הוויסקי מתיישן יותר מהר, זאת אומרת שהתהליך שקורה לוויסקי במספר שנים של התיישנות בחבית בסקוטלנד, פה בארץ התהליך קצר יותר והוא מגיע לאיכותיות גבוהות יותר בפחות זמן, וזה בגלל מזג האוויר החמים.

אחרון היה הTHE LAST ONE

סינגל מאלט צעיר

המהדורה האחרונה של "יאנג סינגל מאלט" (כאמור, השם "וויסקי סינגל מאלט" זה רק לוויסקי שהתיישן לפחות שלוש שנים). בלנד של חבית בורבון וחבית יין אדום שיושנו למשך כשנה. ה"יאנג סינגל מאלט" הזה מהווה הקדמה לסגנון של הוויסקי העתידי, עדין ומאוזן, בעל טעמים של וניל ואגוזים המלווים בחריפות עדינה וסיומת ארוכה גם בו יש 46% אלכוהול.

הכי חשוב זה הפידבקים והזכיות שמקבלים אנשי המזקקה וזה מראה שהם נמצאים בשורה הראשונה של תעשיית הוויסקי אם כי יש להמתין עוד שנים רבות עד שהמוצרים המתיישנים יגיעו לשוק אבל כבר עכשיו יש מה להתגאות בתעשייה.

לחיים