ושמחת בחגך (דברים טז/יד)
אנו יודעים שצריך לשמוח בכל החגים, אבל הדין לשמוח נאמר על חג הסוכות, מדוע? כי הוא חג האסיף (דברים טז/יד).
כשרואים את כל השפע שה' נתן במשך כל החורף והקיץ, ועם זה אנו מוכנים לעבור עוד שנה של די מזון במחסן, זה ממלא את הלב שמחה.
זאת אומרת שהשמחה בחג הסוכות הוא על מה שהיה בשנה שעברה.
האמנם?
הרי אנו מנסכים את המים, כדי שיתברכו גשמי השנה, מנענעים בלולב, כדי לעצור רוחות וטללים רעים, בראש השנה התפללנו שנכתב לטובה בשנה הבאה, גם ביום כיפור מתפללים על העתיד, והנה מגיע חג סוכות, ומדוע שנחזור אחורנית?
כדי להסביר כיצד השמחה פורצת קדימה, הבה נקרא סיפור:
באחד המחוזות של גליציה בפאתי העיירה, ליד בית הקברות המקומי, הייתה שכונה של מאה משפחות יהודיות. היהודים שבשכונה התפרנסו ממצבות, חפירת קברים ושאר פרנסות מזדמנות, וחיו בשלוה. לפתע כמו רעם ביום בהיר, מגיעה הוראה מהמלכות, שצריך לפנות את כל האזור, כי מתכננים לבנות שם מחנה צבא. גזירה רעה, חושך בעיניים, מה עושים?
בעיר היה צדיק שהתפרסם כבעל ישועות ומחולל פלאים. פנו שליחי הקהל אליו עם הספור העצוב. הצדיק שש לקראתם, ואמר להם: הגעתם ממש מהשמיים, בדיוק עכשיו אני מתעסק במצוות הכנסת כלה של יתום ויתומה, לשניהם אין מאומה, התחייבתי 10,000 רובל, ולי בעצמי אין שום דבר. אם אתם דואגים לשני הילדים של הקב"ה, הוא ידאג לכם.
שמעו השליחים את הסכום ונבהלו. "רבי, להכנסת כלה, אנו מצליחים לתת בקשי רבע רובל, אנו מאה משפחות, יחד יכולים אנו יכולים להביא 50 רובל, כיצד יתן כל בית אב 100 רובל"? הרבי השיב קצרות: "עיסקה זו עיסקה". "אם הבית והפרנסה שלכם שווים בעיניכם, תעשו מאמץ". לא הייתה ליהודים ברירה, תאריך הפינוי קרוב ואי אפשר להתמהמה. נלחצו, הוציאו חסכונות, מכרו תכשיטים, לקחו הלוואות, אירגנו תוך יומיים את הכסף, שבו איתו אל הצדיק, והוא אמר שיתפלל והבטיח שיהיה טוב.
ואכן, לא יאומן כי יסופר, תוך שלושה ימים הגיעה איגרת מהממשל, שמחנה הצבא עובר למקום אחר. היהודים הזדרזו אל הצדיק, הודו לו, בירכו אותו ונישקו את שולי גלימתו.
השמחה שלהם לא ארכה זמן. אחד היהודים היה במשרדי הממשלה, וראה את ההוראה להעתיק את מחנה הצבא למקום אחר, ותאריך הנפקת ההוראה היה שלושה ימים לפני שהם פנו אל הצדיק, והיא הגיעה לכאן באיחור, אם כן, טענו היהודים, תפילת הצדיק לא הועילה מאומה, בשעה שהוא התפלל, האישור היה כבר כתוב וחתום.
ללא אומר ודברים עלו היהודים אל הצדיק, סיפרו לו את השתלשלות העניינים, וביקשו את כספם חזרה. הצדיק השיב: יש בטיעון שלהם היגיון, אלא שאני בעצמי עני ואביון, את המעטפה עם הכסף שלכם, העברתי במלואה ליתום, ואפילו לא פתחתי לספור. הזוג הצעיר כבר השתמש בכסף, והם לא יכולים להשיב, לי אין מהיכן להחזיר, אבל תתבעו אותי לדין תורה, ואם הרב יפסוק שהצדק אתכם, איני יודע מה אעשה, אבל אני סמוך ובטוח שה' יעזור לי להשיב לכם את החוב.
היהודים פנו אל המהרש"ם זצ"ל, שהיה פוסק הדור, [סבו של הדרשן הירושלמי המפרסם, רבי שלום שבדרון ז"ל], וסיפרו לו את כל השתלשלות המאורעות. להפתעתם פסק המהרש"ם שהתשלום לצדיק היה הוגן, והוא אינו חייב להשיב מאומה. התפלאו השואלים: 'הכיצד'? "הרי בזמן התפילות שלו, הגזרה כבר הייתה מבוטלת!"
פתח להם המהרש"ם את הגמרא בסוף מסכת ברכות, הקריא להם את המופת הגדול שארע לעובד אדום הגתי, כאשר ארון הקודש היה בחצר ביתו, שנולדו לו 56 נכדים ועוד ששה בנים, כי כל אחד מהנשים שם ילדה שש בבת אחת, כמו האימהות שלנו במצרים (ברכות סג/ב, קטע אחד לפני הסיום). אחר כך הוסיף ושאל אותם: "אולי אתם יודעים כמה זמן היה ארון הקודש בחצרו של עובד אדום"? היהודים התנצלו: מהיכן עליהם לדעת? הרי זה לא כתוב בגמרא. אכן כן, אתם צודקים, בגמרא זה לא כתוב, אבל במקרא זה כתוב במפרש: "וישב ארון ה' בית עובד אדום הגיתי שלושה חדשים, ויברך ה' את עובד אדום ואת כל ביתו" (ש"ב ו/יא). עוד בהיות ארון הקדש בחצר ביתם, כבר אפשר היה להבחין בכך שכל 62 הילדים, הינם בריאים ומיוחדים, זאת אומרת שהם היו בסביבתו יותר מחודש.
כלומר: סיכם הרב: ארון הקודש הגיע לבית עובד אדום, וכעבור שבוע או שבועיים נולדו שם תשע פעמים ששה בכרס אחד, ואיש לא שאל ולא חשב, שאולי הנשים היו כבר מעוברות לפני שארון הקודש הגיע לשם? אולי הנס אינו מיוחס לארון ברית ה'? ודאי שהן היו מעוברות שמונה חדשים לפני כן, אבל כבר מראש, לפני קרוב לשנה, העניק להם ה' כזו מתנה נפלאה, כי בעתיד יכניסו את ארון הקודש לחצר שלהם.
כך גם כאן, סיכם המהרש"ם, הזכות של הכנסת כלה שהשתתפתם בה, זיכתה אתכם, שעוד לפני שהתחיל התהליך, כבר הייתה הישועה מוכנה, כפי שאומרים חז"ל: "אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל, אלא אם כן מקדים ובורא להם רפואה בתחילה" (מגילה יג/ב). המכתב צריך היה להתמהמה, כדי שתספיקו לעשות את המצווה כראוי. היהודים חזרו לביתם, לא בפחי נפש, אלא בשמחה כפולה; גם זכו להשתתף בהכנסת כלה, וגם הצילו את כל רכושם.
עם תובנה זו נשוב לשמחת החג. בשנה שעברה כשה' גזר עלינו בריאות ופרנסה, הוא כבר ראה את השמחה שתהיה לנו השנה בחג הסוכות, ובהתאם לכך, הוא העניק לנו ברכה רטרואקטיבית. את השפע של השנה נקבל בזכות התפילה של השנה וגם השמחה של שנה הבאה תיכנס לחשבון.
תכלס, היין המשובח שנעלה השנה על שלחן החג, הוא כדי להביע תודה על העבר, וכדי לבקש להבא. בגלל זה אני סבור שכדאי דווקא לנסות פעם יינות לבנים ועל כמה מהם אמליץ. אם תשאלו למה? בגלל שיין לבן כשהוא מקורר לכעשר מעלות ולפעמים אפילו פחות שזו הטמפרטורה המומלצת לשתות יינות לבנים וורודים, וכשיושבים בסוכה בתקופה זו צריך לשתות משהו קריר ונעים אבל צריך גם לדעת שבגלל הנעימות של היין בלי להרגיש לוקחים מזה עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת. ופה צריך להיזהר, כי כמות הכוהל בלבנים הוא די זהה לאדומים.
White Espero2017
פירושו תקווה לבנה זה יין שייך ל'יקב טוליפ' שנמצא בכפר תקווה שליד טבעון בכפר גרים אנשים בעלי מוגבלות והיקב הוא אחד ממקומות העבודה שנותן להם תקווה.
התקווה הלבנה עשוי מבלנד של ויוניה, שרדונה ופרנץ קולומבר שחלק מהם הותססו במיכלי עץ וחלק לא השילוב של הזנים האלו נותן ליין ארומות מעניינות של תבלינים, אשכולית ואפרסקים עם חמיצות מאוזנת ונעימה.
כשרות: הרבנות המקומית, O.K., הרב באב"ד, ובד"צ בית יוסף.
12% אלכוהול והמחיר: 90 ₪
לאטור נטופה רוזה 2017
על 'יקב נטופה' כבר כתבתי כמה פעמים שהקו המוביל שלו זה יינות בסיגנון צרפתי והפעם ברוזה הוורדרד הלכו על הזן טמפריניו שמקורו בכלל מספרד הענבים לא פגשו חביות בכלל ולכן הם כל כך רעננים ופרחוניים עם ריח של קליפות הדרים וחמיצות שעוטפת את כל היין.
כשרות: רבנות מקומית ובד"צ העדה החרדית.
12.6% אלכוהול והמחיר:90 ₪
רקנאטי פרנץ' בלנד 2017
את היין הזה עשו ב'יקב רקנאטי' בשביל מתחילים אבל לא רק כי זה יין חצי יבש וגם מי שיין מדי חמוץ לו ממש יהנה ממנו. היין הוא עשוי בעיקר מהזן פרנץ קולומבר אבל יש בו גם קצת סוביניון בלאן שמוסיף ליין מעט חדות בפה.
כשרות: רבנות איזורית, O.U, בד"צ בית יוסף וחוג חת"ס ב"ב.
10.5% אלכוהול והמחיר:85 ₪
השנה הראשונה ש'יקב טפרברג' עושה רוזה בסדרה גבוהה ונראה גם הצליח להם.
היין עשוי מחלקים שווים של גראנש נואר וברברה היין נמצא בתוך בקבוק עם צורה מעניינת וזה כבר מושך את העין ויחד עם הצבע האדום בהיר והריחות והטעמים של תות שדה ופירות אדומים יין שפשוט כיף לשתות.
כשרות: רבנות מקומית, הרב מחפוד ובד"צ העדה החרדית.
12.4% אלכוהול והמחיר:70 ₪
רזרב 4990 לבן 2017
גוורצטרמינר, שרדונה וסוביניון בלאן אלו המרכיבים של היין הזה. הצבע צהוב בהיר והריח מינרלי ונקי קצת אפרסק עדין וסיומת נעימה.
'יקבי ירושלים' פתחו מרכז מבקרים חדש במתחם תחנת הקמח שבימין משה, אם הם פתוחים בחג זו הזדמנות ללכת לשם ולטעום מהיינות.
כשרות: רבנות ירושלים, בד"צ בית יוסף, בד"צ מנצסטר, O.U., ועד רבני חב"ד.
11.5% אלכוהול והמחיר: 65 ₪
ועכשיו ליין מיוחד במינו
יין יבש שמיובא ממיינץ שבגרמניה סוג של שמפניה אבל עשויה בשיטת ייצור אחרת, שבה עושים את התסיסה השנייה של היין במיכלי לחץ, להבדיל מהשמפניות המסורתיות שהתסיסה היא בבקבוק.
היין עשוי מענבי טרביאנו ושרדונה והייחודיות שלו שיש בו שבבי זהב אמיתי 24 קראט שצפים בתוך הבקבוק ועל ידי הגיזוז העדין הם עולים ויורדים בתוך הכוס, מראה ממש מופלא.
כשרות: משולש K
11.5% אלכוהול והמחיר:59 ₪
ולקינוח אחד מתוק
גם ממשפחת הזהב
בארץ יש כמה בודדים שעושים יין כזה אחד מהם הוא 'יקב גת שומרון' יין מענבי וויוניה עשוי בשיטת האייס ויין (יין קרח), במקור אשכולות הענבים היו קופאים על שיח הגפן, אבל אצלנו מקפיאים את הענבים בהקפאה עמוקה ואז סוחטים את הגרגרים בסחיטה עדינה וארוכה כשכל הנוזלים נשארים קפואים חוץ מהסוכר שהוא מטפטף ומתמצה מהענבים כך שמקבלים נוזל זהוב וסמיך והתוצאה, גן עדן בכוס יין, ריחות נהדרים פירות הדר, גרידת לימון דבש מתיקות חזקה אבל עדינה. אבל תזהרו לא לגמור את הבקבוק בטעות, זה רק יין קינוח ושותים ממנו לגימה קטנה במקום הקוביית שוקולד לסיום הארוחה.
כשרות: רבנות מקומית, בד"ץ בית יוסף , O.U.
והמחיר:145 ₪ (375 מ"ל)
לחיים שבת שלום וחג שמח
שרגא
