פסח כשר ושמח

הבה נערוך יחד חשבון. אדם ממוצע צורך בחג הפסח כחמישה בקבוקי יין, כולל שבת הגדול, אסרו חג, ואת השאריות בשבת שאחר הפסח. נזהרתי בלשוני להדגיש "ממוצע", כי יש הגומרים עשרה בקבוקים, ויש שאינם מצליחים לסיים שניים.

הערכה היא, שמשבת הגדול = השבת שלפני פסח, עד אחר שביעי של פסח, כמות הצריכה לנפש היא כדלהלן:
שבת הגדול = 3 כוסות יין; שתים לקידוש ואחת להבדלה.

ליל חג הפסח 4 כוסות, תושבי חו"ל שעורכים סדר שני = 8 כוסות.

למחרת חג קידוש והבדלה =2 כוסות.

שבת חול המועד = 3 כוסות

שביעי של פסח = 3 כוסות.

4 ימי חול המועד = 4 כוסות.

יש מצווה לשתות רביעית יין בכל יום מימי החג, ככתוב: "ושמחת בחגך" (דברים טז/יד), מבארים חז"ל: "אין שמחה אלא בבשר ויין" (פסחים קט/א).
יש שמוסיפים עוד יין, כהנה וכהנה.

הספירה של הכוסות שנכתבו לעיל, מביאה את התוצאה של לא פחות: 'חי' כוסות יין. בזמן חז"ל היה מושג של "יין חי" ו"יין מזוג", לנו נשאר "חי כוסות יין".
אם נחשב כוס של 150 מ"ל, זה מתקרב לארבעה בקבוקים, וכאמור זה המינימום.

משפחה עם חמישה בנים גדולים, תצרוך בחג הפסח, לפחות ארבעה ארגזי יין של ששה בקבוקים בכל ארגז, בפרט אצל אלה המקפידים שכל אחד יעשה קידוש בפני עצמו, אבל הבדלה עושים מרכזית, וזה מפחית את הכמות הכללית בחצי בקבוק.

מאידך, הרבה מאד אוהבים לטעום עוד קצת יין, מלבד המינימום של קידוש והבדלה. גם אורח שבא, מציעים לו כוס יין. חוץ מזה, מי מאיתנו אינו מכיר את התמונה החוזרת על עצמה פעם אחר פעם, שכוס יין מלא שפוך על המפה הלבנה, גם 'תאונות' אלה הן מתוך 2 ארגזי היין.

יש יינות לבנים ויש ורודים =רוזה. יינות אדומים מתאימים לחורף הקר, ויינות לבנים מתאימים לקיץ החם, לכן צריך לגוון; חלק אדומים וחלק לבנים.

באביב, שהוא שילוב של חורף וקיץ, מתאים הרוזה =ורוד, שבעצם הוא גם קצת אדום וגם קצת לבן. פסח נמצא באביב, על קו התפר שבין החורף לקיץ, ככתוב: "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוקיך, כי בחודש האביב הוציאך ה' אלוקיך ממצרים" (דברים טז/א), לכן מתאים לו אולי לבן או רוזה, אבל ההלכה קובעת לחפש דווקא יין אדום (או"ח תע"ב/י"א).

הסיבה להעדיף דווקא את האדום, על פי מה שנאמר: "אל תרא יין כי יתאדם" (משלי כג/לא), הרי שיין הוא אדום, לכן לכל השנה מהדרין אנו לעשות קידוש והבדלה על יין אדום.
בפסח יש חשיבות יתירה ליין האדום, כי הוא זכר לדם שפרעה הרשע היה שופך מילדי ישראל. [אמנם אני מכיר יינן מובחר, שמתרעם על פסוק זה, וטוען שכל זה היה פעם, כשהטכנולוגיה והאנשים לא ידעו להכין יין לבן כמו שצריך].

מציין בעל ה'קיצור שולחן ערוך': במדינות שהאומות טפשים וסכלים, להעליל על היהודים עלילות שקר, נמנעו מלקחת יין אדום לפסח.

המסקנה היא שאני צריך לתת המלצה ל-24 סוגי יין, לערוך רשימה, ואתם תצטרכו להדפיס ולקחת אותה לחנות היין, אבל באתי לקראתכם, וכדי שלא להלאות אתכם בכזה פרוייקט, הריני להציע רק 8 סוגים, ותקחו 3 בקבוקים מכל אחד.

יקב גרוס
סדרת 'שוהם', יין בשם onix 'אוניקס'. אבל למה להסתבך עם שמות שקשה לזכור, חפשו את היין של יקב גרוס עם התווית הלבנה. זהו בלנד צרפתי טוב, 80% קברנה סוביניון, 15% פטי וורדו, ו-5% קברנה פרנק. מקור הענבים מכרמים בקדיתא שבגליל העליון, בגובה 790 מטר. ליין 14.8% אלכוהול, הוא התיישן 14 חודש בחביות עץ אלון צרפתי. השאירו את היין בכוס חמש דקות, ואז הוא מקבל קשת של ריחות וטעמים של פירות בשלים. האלכוהול הגבוה לא מורגש כלל. כשרות: בד"ץ העדה החרדית. 120₪.

יקב דומיין נטופה
'לטור נטופה' 2014. בלנד שרובו סירה עם כ-30% מורבדרה, 13 חודשים בחביות. 13.6% אלכוהול.
מה שמאפיין את יקב נטופה והיינן פייר, זו השיטה של עשיית היין, בשיטות וטעמים של עולם ישן, אבל היין הזה קצת פחות 'עולם ישן'. יין פירותי ונעים. כשרות: בד"ץ העדה החרדית. 100 ₪.

יקב מצודה
קברנה סוביניון 2013, סידרת 'סטף'. הענבים גדלו בהרי ירושלים ונבצרו ידנית בבציר לילה. היין התיישן 12 חדשים בחביות עץ אלון צרפתיות, ארומה של פירות אדומים, גוף בינוני, היין מאופיין בטרואר האיזורי, פירותי נגיש ונעים. כשרות: בד"ץ איגוד הרבנים ו-o.k. 14.5% אלכוהול. 100 ₪.

יקב חבל יהודה
מצפה 2013 הוא ריזרב. התיישן 20 חודשים בחביות, הוא בלנד של שלושה זנים; קברנה מהר ברכה 37%. פטי וורדו משילה 25%. וקברנה ומרלו מהגליל עליון 19%. תכלס, צבע אדום חזק, ארומות של פירות בשלים וקלויים, טעם שהולך ומשתבח ככל שעובר הזמן מפתיחת הבקבוק. כשרות: בד"ץ העדה החרדית. 155 ₪.

יקב דלתון
אחרי המיתוג החדש של היקב והתוויות, שמות היין בסידרת 'עלמה' נקראים על שם צבעים וגוונים. ה'קרימסון' שתרגומו בעברית הוא ארגמן, עשוי מבלנד בורדו, 67% קברנה. 31% מרלו, ו-2% קברנה פרנק. התיישן 14 חודשים בחבית. יין עם צבע ארגמני, ריחות וטעמים בשלים, סיומת עם מרירות קלה ונעימה. שווה בהחלט 75 ₪. כשרות: הרב מחפוד וחוג חת"ס ב"ב.

שאטו דה גליליי
בלנד 2014, יקב בוטיק קטן של הסומלייה יוסי בן אודיס. הענבים גדלים בגליל העליון ונבצרים בזמן האופטימלי, כדי למצות מהם את המקסימום, ואכן, רואים זאת כבר בצבע האדום הכהה. אחרי שהיין נפתח, הוא ממשיך לריחות הפרי הבשל וארומות נעימות נוספות, זה כולל את הטעמים המגוונים שמתפתחים בכוס, במהלך שתיה איטית. הבלנד הוא ממסך שווה של קברנה, מרלו, ושירז, שהתיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. כשרות: בד"ץ בית יוסף. 99 ₪

יקב 1848
מרלו דור 2 בציר 2014, 88% מרלו והשאר סירה ופטיט סירה, הענבים מגיעים משלושה איזורים, גליל, הרי ירושלים ושפלת יהודה.התיישן בחביות במשך 10 חודשים, יין רך ונעים יש בו 15% אלכוהול. מחיר כ-60 ₪. כשרות בד"ץ העדה החרדית ובית יוסף.

יקב אבידן
פטי ורדו 2014 עשוי מ 100% ענבי פטי ורדו, מכרמים נבחרים בהרי ירושלים. יין בעל גוף בינוני-מלא, עם רמיזות של פרי שחור, ועם סיומת ארוכה. היין התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון, רובן צרפתיות ומיעוטן אמריקאיות. אלכוהול 13.5%. כשרות: בד"צ בית יוסף. מחיר 80 ₪.