בארץ המבורכת שלנו יש ברוך ה' מבחר יינות

זנים וסגנונות רבים, ועל כל כוס יין שאנו מודים לה', אנו אומרים: "נודה לך על הארץ ועל פרי גפנה".
ברחבי העולם יש המון יקבים, ויש גם הרבה שמייצרים יין כשר. רוב היקבים שעושים יין כשר בחו"ל, אינם יקבים כשרים, אלא כאשר סוחר רוצה יין מסויים של יקב, שולחים צוות הכשרה לכמה ימים, מאלתרים פינה מתאימה ליין כשר, בוחרים מקום שאפשר לנעול אותו בנפרד, מארגנים כמה מיכלים, משאבות וכדו', ויוצאים לדרך יחד עם היינן המקומי.
כאשר המשגיח והעובדים היהודים אינם במקום, כל המתחם הכשר המבודד חתום ונעול, ולאיש אין כניסה. המשגיח צריך להגיע לשם יום יום, לפחות בזמן התסיסה, אחר כך יכול לדלג לפעמים יום, ועליו לטפל בכל הדרוש, הכל בהתאם להוראות היינן המקומי, שטועם ומריח רק מה שהמשגיח מוזג לו.
כשהיין כבר מוכן, מגיע הצוות לביקבוק, ואז עושים תווית חדשה עם הכשרות, או שמשאירים את התווית המקורית של היקב, ומוסיפים עליו את סימן ההיכר "חותמת הכשרות", וכמובן "כשר לפסח".
הבה נספר לכם על אחד בשם אברהם בוקובזה, מטוניס של לפני 9 דורות. בשנות ה-80 של המאה ה-19, התחיל לייצר משקה תזקיק של תאנים, הנקרא בשם 'בוחא' או 'בוכא' Boukha Bokobsa [אחד מבני הדודים המשודרגים של הערק].
מטרתו של אברהם בוקובזה הייתה לייצר משקה כשר, לצריכה בבתי כנסת בשבתות אחרי הקידוש. מאז ועד היום עובר המתכון הסודי מדור לדור, ואפילו מארץ לארץ.
היום מייצרת אותו חברת 'סייבה' בצרפת, ולא רק אותו, אלא לצידו יש גם יינות צרפתיים מעולים, בהכשר של בית- הדין הרבני בצרפת ועוד כשרויות.
כיום לחברת 'סייבה' יש כ-300 סוגי יינות צרפתיים כשרים, שמייצרים אותם ב-50 יקבים שונים, המפוזרים באזורי היין הטובים והנחשבים; 'פרובנס', 'עמק הרון', 'עמק הלואר', 'בוגונדי', 'שמפיין' וכמובן 'בורדו'.
בשותפות עם אילן חסון המפורסם בארץ מתחום היין, הקימו השנים את B&H - "ימה וקדמה", שמטרתם להנגיש את יינות צרפת הכשרים לציבור הישראלי.
בשבוע שעבר הייתה טעימה ראשונה, של היינות שהם מתכננים לשווק בארץ, היו שם כ-15 יינות מכל איזורי היין הצרפתיים.
נתחיל כמובן מהלבנים המבעבעים _ 'שמפניות'.
'שמפניה' אינה שם של יין מבעבע, כפי שסבורים רבים. יש בעולם ובפרט בצרפת, יינות מבעבעים רבים עם שמות שונים. ה'שמפניה' נקרא כך על שם איזור 'שמפיין', שבו נמצאים הכרמים הגדולים ביותר שבצרפת, וזה גם איזור היין הצפוני ביותר של צרפת.
יש בשמפניה משהו ייחודי קוראים לזה:"NV" דהיינו: "Non Vintage" אין שנת בציר, להבדיל מיינות אחרים, ששנת הבציר רשומה באופן ברור על התווית.
היו בתערוכה שתי שמפניות:
הראשונה נקראת "שמפניה שָׁארְל לָאפִיט", "champagne charles Lafitte" , עשוייה מענבי שרדונה ופינו-נואר, צבע זהוב בוהק, ריחות של פרחים לבנים ואפרסקים, ביעבוע עשיר. כשרות: O.U. "בית דין פריז". 219 ₪.
השניה "שמפניה דֵּאמְוּאזֵל", "champagne demoiselle" , עשוייה גם היא משרדונה ופינו-נואר, צבע צהוב ירקרק, גם הטעמים כמו הצבעים; קצת תפוח ירוק, קצת אשכולית צהובה, ביעבוע עדין. כשרות: O.U. "בית דין פריז". 299 ₪.
יין לבן מצויין בשם "שַׁאבְּלִי פַּסְקָל בּוּשָׁאר", "chablis pascal bouchard"שמגיע מבורגונדי הצפונית, מאיזור שאבלי. כשאומרים 'יין שבלי', לא צריך לכתוב את מרכיביו כי זה כמובן שרדונה. זהו יין נפלא צלול וזהבהב, פה בינוני, טעמים עדינים ומתובלים בתבלינים, 12.5% אלכוהול. כשרות: O.U. "בית דין פריז". 139 ₪.
היו גם כמה יינות רוזה, אבל מתוך שבעת האדומים, שנים משכו את עיניי, מיוחדים לטעמי.

האחד מעמק הרון, וכמו רוב היינות בצרפת, האיזור מסמל את שם היין, ולא צריך לציין את זני הענבים שבבקבוק. שם יודעים כולם שדרום עמק הרון, מזוהה עם ענבי הגראנש והסירה, וכזה הוא היין "זִ'יגוֹנְדָאס גְּרַנְד רִיזֵרְב", "Gigondas Grande Reserve 2014", שמורכב מ-80% גראנש ו20% סירה. יין בצבע כהה וטעמים של עולם ישן, מעט פירותי ועם טעם שיורי טוב. כשרות: O.U. "בית דין פריז". 119 ₪.

אחרון אחרון חביב, 'בורדו קלאסי', עשוי ממרלו וקברנה סוביניון, "שָׁאטוֹ אוֹטְוִויל", "Château Hauteville 2015" שנמצא באחד האפלסיונים המוכרים יותר, "סֵיינְט אֶסְטֵף", "Saint Estèphe" טעמים וריחות עגולים, טאנינים עדינים, טעמים של קפה ומעט טבק, סיומת נהדרת. כשלגמתי ממנו, חשבתי עליכם, וכשנהנתי חשבתי שוב עליכם, וכשתהנו גם אתם, תהיה לי שוב הנאה. כשרות: "בית דין פריז". 175 ₪.

כאמור כרגע עדיין אין להשיג יינות אלו בחנויות, אבל בקרוב הם יגיעו לשם.

לחיים
שרגא