ערב ראש השנה תשפ"א, יקב דלתא, אלפא, פאי
חז"ל ממליצים: "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת" (סנהדרין קז/א), כלומר: לקרב ולעודד במנה יותר גדושה ממה שמרחיקים. חז"ל מציגים שני אישים חשובים בהיסטוריה שטעו ולא עשו כן, אלא הרחיקו יותר מִדי. האם יש גם דוגמא חיובית? מי עשה 'ימין מקרבת' וכיצד? מסתבר שכן, וזה קשור לראש השנה.
הסיפור היה עם עירוב תבשילין, כיום בראש השנה זה לא יכול להיות בגלל שמסדרי לוח השנה קבעו חוק שאומר: 'לא אד"ו ראש', זה אומר שראש השנה לא יכול להיות בימים א' ד' ו'. אם ראש השנה לא יהיה ביום שישי, אין אפשרות לעשות ערוב תבשילין, אבל בימי קדם, כשקבעו את ראשי החדשים לפי מולד הירח, הכל יכול היה להיות.
הסיפור היה שבוע אחר שיבת ציון עם עזרא ונחמיה לבנות את בית המקדש השני, היהודים עדיין לא היו מאורגנים, והגיע ראש השנה, נחמיה מעודד את את מי שאין לו אוכל לחג, ואומר: "לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים, וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ" (נחמיה ח/י), מה הפירוש: "לְאֵין נָכוֹן לוֹ"? שהוא לא הניח עירוב תבשילין (ביצה טו/ב). זאת אומרת שיש לו בבית דגים, בשר ותפוחי אדמה, אך הוא אינו יכול לבשל. מדוע שלא יסמוך על העירוב של הרב? הרי מי ששכח להניח עירוב תבשילין, יכול לסמוך על העירוב של הרב, או היום יכול לסמוך גם על העירוב של כל תושבי העיר, כי אנו אומרים בנוסח שזה יועיל לכל יושבי העיר הזאת.
את התשובה לכך נשמע בסיפור שהיה עם 'ההוא סמיא' - עיוור אחד ששכח להכין עירוב תבשילין, והגיע עצוב למר שמואל, הרגיע אותו הרב: "אתה יכול לסמוך על העירוב שלי". בחג הבא הוא בא שוב אל מר שמואל: "שכחתי להניח עירוב", אמר לו שמואל: "הנחתי עבור כולם, אך לא עבורך, כי אתה פושע" (ביצה טז/ב).
עכשיו נגיע לנקודה. אלה שלא הניחו עירוב תבשילין בזמן נחמיה, הוא אמר להם: זו כבר אינה פעם ראשונה שלכם, והעירוב שלי לא תופס עבורכם. תצטרכו לכרסם שאריות לחם יבש, ושאר דברים שאפשר לאכול בלי בישול.
הם חזרו מבית הרב במפחי נפש. אחר כך בתפילת ערבית הכריז נחמיה באזני כל המתפללים: "אצל היהודי הזה והזה והזה, אין שום דבר לאכול, לכו שלחו להם מנות ביד רחבה".
אותם מסכנים שנדחו מביתו של נחמיה ביד שמאל, וחזרו הביתה לחפש כמה שאריות מזון [בזמנם לא היה מקרר ומקפיא, הרבה שאריות לא יכול להיות]. הם עדיין לא הספיקו לאסוף את הפירורים, ודפיקה בדלת, השכן מביא מגש עמוס אוכל, הוא עוד לא הספיק לספר על מה ולמה זה, ועוד אחד הגיע, כך שחמישה או עשרה אנשים שלא הניחו עירוב, לכל אחד מהם הגיע פי עשר יותר הרבה אוכל, ממה שהיה לו אם הוא היה מכין בעצמו. הנה 'שמאל דוחה וימין מקרבת".
אנחנו לא נסמוך על התארגנות השכנים, ה' יעזור לנו לדאוג לעצמנו לבד, ראש השנה כבר בפתח, כאן ועכשיו מתחילה ה' שנת תשפ"א ארוכה, ובעזרת ה' מבורכת. נפתח אותה בעין טובה, וה' ישיב לנו בכפל כפליים.
מילתי כבר אמורה במאמר על ראש השנה של שנה שעברה, כמה חשוב לפאר ולהדר דווקא את ההתחלות, ומה שהיה נכון בשנה שעברה, יתן ה' שהשנה זה יהיה עוד יותר טוב. על כן כדאי, רצוי ומומלץ להניח על השלחן יין שיהיה ערב על כל המסובין, יש לי הצעה או בעצם שתי הצעות מ'יקב דלתא' שיתאימו להגדרה זו: יקב דלתא הוא יקב יחסית חדש אבל היינן שם הוא וותיק, יהודה כמיסה שהוא גם אחד השותפים ביקב מייצר יינות איכות בכמה רמות.
היינות נקראים בשמות האלף בית היוונית.
א' _ יין הדגל שיצא זה לא מכבר כמובן שנקרא 'אלפא' - האות הראשונה שגם שווה לספרה 1. היין עשוי מבלנד בורדו שנבחר מחלקות מיוחדות ונבצרו ידני ומויינו בממיינת אופטית והתיישנות של 26 חודשים בחביות עץ אלון.
ואכן התוצאה כיאה ליין דגל יין עם גוף מלא ועשיר במגוון ריחות של פירות שחורים בשלים עטופים בעץ, טבק ושוקולד. 15% אלכוהול.
ב' _ יין הקינוח שנקרא 'פאי' יין קינוח אדום המורכב מ 100%- ענבי קברנה סוביניון, שגדלו ונבצרו ידנית בכרם יחידני באזור דלתון. היין הינו יין קינוח ייחודי ונגיש מאוד, המחוזק בברנדי שגם הוא יוּצר מענבי הקברנה, היין מאופיין בארומות מאוזנות, והשתבח כ 18- חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות חדשות, המיועדות במיוחד עבורו. 15% אלכוהול.
לחיים, שבת שלום, שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה
שרגא - אתר היין הכשר