פרשת כי תבוא תש"פ, אספרו 2017, יקב טוליפ

הפסוק האחרון של הקטע הראשון שהכהן קורא השבוע, הוא מאד מוכר לכהנים, כי זה הפסוק שהם אומרים אחר ברכת הכהנים, כך נאמר שם: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (דברים כו/טו).  בפסוק זה צריך לשים לב, השבועה אינה על "ארץ זבת חלב ודבש", אלא רק על הארץ בעצמה, החלב ודבש הזבים בה בשפע, אינם חלק מהשבועה, אלא תיאור של הארץ בתנאים מסוימים שמורחבים בהמשך; בברכות ובקללות.

תנובה שזבה מאליה אינה ברכה, אלא תיאור של קרקע משובחת ותנאי צמיחה טובים. יש על כך תיאור נפלא בחז"ל: מהעזים זב חלב, מהתאנים זב דבש, וזה התחבר לריבת חלב צמיגה שבקושי אפשר היה לצעוד בה (כתובות קיא/ב).

מדוע זו לא ברכה? כי אם בכזו ארץ מבורכת יגורו אנשים עצלנים, הרי שהשפע יהיה לרעתם, גם לא רוצים לעשות כלום, וגם תנאי השטח מאפשרים להם להתבטל, כך צומח קן צרעות.

כאשר לא עושים שום דבר, צומחים רק ספיחים שצמחו מגרעיני השנה שעברה. אבל מי שחולם על יין, ונזכר בברכה: "ארץ זבת חלב ודבש", צריך לדעת ששום דבר לא יזוב לו, לא דבש, לא חלב, ואפילו לא אשליות. רק קצת ענבים מצומקים, מחוררים ומתולעים שירקיבו בגפן. כאשר בני ישראל היו במדבר, לא היו תנאים להצמיח גפנים, ואם מישהו חיכה שיצמח לבד, ומספיחי הענבים יהיה אולי קצת יין, הרי במפורש נאמר בפרשתנו: "יַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם" (דברים כט/ה). יש דברים שלא יכולים לבוא לבד. זה מסביר מדוע יין אמיתי לא יכול להיות זול. המחיר אינו חייב להרקיע שחקים, אבל הוא לא יכול להיות מחיר של מים ותמציות, או של מיץ תפוזים, שצריך רק לסחוט ולארוז.

אנחנו כבר מתחילים להתארגן לשנת תשפ"א. יהיה לו ראש השנה, אחר כך חג סוכות ארוך, חז"ל אומרים 'זריזין מקדימין', יהיו מספיק תעסוקות בוערות בעוד שבוע ושבועיים, והיין אינו מהדברים שמתקלקלים תוך זמן קצר, וגם בלי אכסון נאות, הוא יחזיק מעמד חודש, רק לא בקרינת שמש ישירה.

השבוע טעמתי 'אספרו' אדום של "יקב טוליפ"

משמעות המילה אספרו היא תקווה בשפת האספרנטו.

סדרת אספרו נולדה מתוך אהבה וחיבור לכפר תקווה, ביתו של יקב טוליפ.

היין עשוי מערבוב של שליש ענבי סירה מכפר יובל שבגליל העליון, שליש ענבי מרלו והשליש האחרון קברנה פרנק ששניהם מגיעים מכרמי היישוב מטע שבהרי יהודה.

כל זן התיישן בנפרד למשך כשישה חודשים בחביות עץ אלון ולאחר מכן יחד כשישה חודשים נוספים ליצירת הבלנד הסופי.

אחוז אלכוהול : 13.5% המחיר: כ 98 ש"ח. כשרות היקב: הרבנות המקומית, O.K, הרב באב"ד ובד"צ בית יוסף.

תיאור היין: הצבע אדום רובי, בריח יש סיגליות, פירות אדומים טריים ורמזים של עץ קלוי. אחרי שהיין היה פתוח יומיים (עם וואקום ומקרר כמובן) הטעם נהיה הרבה יותר רך עם טעמים של דובדבנים אדומים טיפה חמיצות, עשבוניות ירקרקה וטעם שיורי ארוך ונעים.

לחיים, שבת שלום

שרגא

 לעמוד היקב