פרשת ואתחנן תש"פ, מסובין בלנד 2017, יקב חירות
בַּעַלְבּוּסְתֶּ'ה שמהגרת לאירופה מתגעגעת לעגבנייה והמלפפון של ארץ ישראל, יש להם טעם טוב יותר. גם יורד לקליפורניה מספר שהתפוזים בארץ ישראל משובחים יותר. על פירות הבר אין בכלל מה לדבר, בכל ארצות העולם הם מים, ובארץ ישראל הם חלב ודבש. אגרונומים יסבירו זאת כי אנו נמצאים בקדמת המדבר, לכן זה לא מת כמו במדבר, אבל גם לא ספוג עודפים מים. יש עוד הרבה ארצות עם אקלים דומה, והפירות שם לא דומים.
הפסוקים הראשונים של הפרשה הבאה [עקב] מתארים בהרחבה את שפע ברכת השמים שארץ ישראל זוכה, הברכה ממוקדת בעיקר בנושאים רוחניים, אבל בתורה מתוארת ברכה גשמית, כי את זה אפשר לראות בעיניים. ברכה זו מקיפה את כל היבול, אבל אנו לא נתמקד באבקודו או תפוחי אדמה, אלא בענבי היין, מפני שאם עיקר הברכה היא בחלק הרוחני, ואילו הגשמי אינו אלא תוצאה צדדית, הרי שהיין נמצא בצד הרוחני של המתרס, ואת גודל הברכה הזו מבארים הפרשנים מהרבה מאד זויות.
מיד בתחילת הפרשה שלנו אומר ה' למשה: "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה, וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ, כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה". זאת אומרת שמשה רבינו נכנס רק עם העיניים, כלומר: הוא החדיר רוחניות, וכנראה שמכאן נובע הכלל: "אויר ארץ ישראל מחכים" (ב"ב קנח/ב).
אין לי דרך לבדוק ולשחזר כיצד אמורים היו להיות ענבי ארץ ישראל בלי אותה ברכה, אבל יש לנו דרך פשוטה ונהדרת לבדוק כיצד זה נראה עם הברכה.
לשם כך, לפני שמברכים 'הגפן', צריך רק לזכור שסתם יין יש בעולם בשפע. בצרפת לבד יש עשרות אלפי קמ"ר של כרמי יין, וכמוה יש בעוד עשרות מדינות ברחבי תבל. אצלנו יש "תירוש שמהול בו מזון מלאכי"! מילים מיסטיות? אולי, אבל זו הגדרה של ייננים. היין הוא חלק מֵעֶרְכַּת המזבח, שה' איפשר לנו להעביר אל שלחן הסעודה. אנו רק צריכים לזכור פרט זה, ולשמור את היין בדרגה החשובה שלו, לשתותו במידה ובאחריות עם הידיעה הזו, להעניק אוירה מתאימה כדי לאפשר לכוהל לעשות את המלאכה באופן חיובי. שירים ודברי תורה עם יין או בלי יין, לא נראים אותו דבר, וה' נתן לנו יין כדי לעשות את זה נכון.
תזכורת, השבוע יהיה 'ט"ו באב', שהוא יום שמחה, אנו לא נצא למחול בכרמים, אבל את התוצרת של הכרמים בהחלט מומלץ להעלות על השלחן.
אין שאלה איזה יין מתאים לזה, אם זה בא לבד, ודאי שיין לבן, ואם זה באמצע האוכל, זה כבר נושא מורכב שצריך לטפל בו בנפרד.
אני ממליץ על יין חדש של 'יקב חירות' עד היום הכרנו את היינות המתוקים והמיוחדים של היקב. אבל ממש בשבועות האחרונים יצא הראשון מסדרת היבשים של יקב חירות.
ואני זכיתי לטעום אותו 'חירות בלנד' שמורכב מפטי וורדו(40%), מרלו(40%) וקברנה סוביניון(20%) מהכרמים שנמצאים במרומי הגליל למרגלות החרמון.
היין בגוון אדום כהה ואטום ריחות של פירות אדומים ושחורים עטופים בווניל מ16 חודשי החבית שהיין שהה בו.
בטעם יש מתיקות נעימה של יין איכותי וטעם שיורי ארוך וטוב.
14.4% אלכוהול. כשרות בד"ץ העדה החרדית. המחיר 160 ₪.
לחיים ושבת שלום
שרגא – את היין הכשר
