פרשת מטות מסעי תש"פ, שורש 2018, יקב צרעה

פרשת השבוע מדברת על נדרים, ופותחת בראשי המטות, מדוע? כי יש להם סמכות להפר נדר, אם כן היה מתאים שתחילה יהיו כתובים דיני הנדר, וכשמזכירים את הסמכות להפר, שם צריך לציין את הנשיאים וראשי המטות, ולא כשמלמדים על עצם הנדר.

את התשובה לכך נמחיש בסיפור על איש צעיר שהחליט להיות עגלון, קנה סוס ועגלה, קישט אותם בפונפונים, סרטים ורצועות ססגוניות, ובזחיחות דעת הצטרף לשורת העגלות שבכיכר העיר. העגלונים הוותיקים שאלוהו: "מה תעשה אם העגלה תיכנס לבוץ"? "ארד ממנה, להקל משא", 

"ואם זה לא מועיל"? "אעזור לסוס לסחוב".

"ואם גם זה לא מועיל"? "אבקש מהנוסעים לרדת לרגע".

"ואם כך זה לא מועיל"? "אבקש מהם לעזור לדחוף".

"ואם גם זה לא מועיל"? "איני יודע".

אחר רגע התעשת הנבוך ושאל: "מה אתם עושים"? "אנחנו לא נכנסים לבוץ". המשיכו הוותיקים: הקשב עגלון צעיר, לפני שקונים  סוס ועגלה, צריך ללמוד לזהות סכנות ולהכיר את הדרכים.

זו התשובה על ראשי המטות, לא מביאים אותם לכבות שרפות ולהתיר נדרים, הם צריכים להיות נוכחים בשעת הנדר, כי יותר חשוב לעודד נדרים חיוביים והחלטות נהדרות, מאשר לעמוד מול שוקת שבורה של החלטות פזיזות שעכשיו צריך לנסות להשתחרר מהן.

דוגמאות לכך אפשר למצוא בהרבה שטחים, אבל אתם הרי יודעים שכאן זו פינה של יין ולא של מסכת נדרים, ואכן הדוגמא של נדר הוא, שלא לשתות יין, כך זה בתורה וכך זה במשנה ובגמרא. הסיבה שנער צעיר מחליט לא לשתות יין היא הגיונית, הוא ראה שיכור מתגולל בשולי הכביש בבוץ של תעלת ניקוז הגשם וילדים מתעללים בו. טבעי שהוא יחליט: "אני לא נוגע ביין בחיים שלי"! אבל זו טעות! בין לגעת בכוס יין לבין ללגום בקבוק וודקה יש פער עצום. כאשר הבנים הצעירים של רבי חייא היו בחתונת בנו של רבי, ציווה רבי להגביר את מנות היין לנערים, ואכן אחר כך הם אמרו דברי תורה מאירים (סנהדרין לח/א). במקומות רבים בגמרא אנו מוצאים המלצות לשתייה מבוקרת. לשם כך זקוקים אנו שהמדריכים יעמדו בצומת ולא ירוצו להחיש עזרה במקום התאונה.

לא כאן המקום והזמן להציג את רשימת ההמלצות לשתייה מבוקרת, זה הרי אינדיבידואלי, כל אחד יודע היכן נקודת השבירה, ולוקח מקדם בטיחות שנים ושלושה צעדים לפני כן. אך בדרך כלל ההמלצה היא כוס מים על כל כוס יין של 13% כהל. זה מוריד את הריכוז ב-50%, והגוף מסתדר עם זה.

השבוע מתחיל חודש אב, שה' יהפוך אותו לששון ולשמחה, וגם אלה שמתחילים את האבל רק בשבוע הבא, נוהגים לצמצם בדברים של שמחה ברורה, שהרי זו משנה מפורשת: "משנכנס אב ממעטים בשמחה" (תענית כו/ב). לשם כך אני אציע השבוע דווקא יין משובח שיצא ממש לאחרונה, מאמצע השבוע-ר"ח אב נתנזר ממנו, ובעזרת ה' נשמח לקחת אותו לבית המקדש.

'שורש 2018' של "יקב צרעה" מורכב מ 60% ענבי סירה, 20% קברנה סוביניון, ו20% פטי ורדו ומרלו בחלוקה שווה. יין עם צבע אדום כהה ואטום,

יין מאוזן ומאוד אלגנטי, ריחות של פירות שחורים ואדומים קצת שוקולדיים. טאנינים רכים ומאוזנים וטעמים שהולכים ומתפתחים בכוס, היין התיישן בחביות עץ אלון צרפתי 14 חודשים, וימשיך להתפתח בבקבוק במהלך השנים הבאות.

המחיר 150 ₪, אלכוהול: 14.5%. כשרות: רבנות מקומית , O.K.

לחיים ושבת שלום

שרגא - אתר היין הכשר

לעמוד היקב ולרכישת היין