פרשת נשא, חג השבועות , תש"פ, הר סיני זהב יקב אור הגנוז

יין לא עושים ממים!

כולם מכירים את הבדיחה על יינן זקן שבניו היו שותפים בתעשיית היין, והכירו את כל שלבי הכנתו, לפני מותו הוא גילה להם, שגם מענבים אפשר לעשות יין.

אז תדעו לכם שזו אמנם בדיחה, אין כזה יקב, אבל אנשים שעושים יין באופן פרטי, הרבה מהם עושים יין ממים. הם קוראים לזה 'יין שני', ו'יין שלישי'. כלומר: מכניסים ענבים עם הרבה סוכר לחבית, ואחר התסיסה שופכים את המיץ המתוק [והדוחה] לבקבוקים, אל הענבים שתססו מוסיפים מים וסוכר,  לפעמים מוסיפים שמרים, וזה תוסס שוב, שופכים את התוצרת לבקבוקים, שוב מוסיפים מים סוכר, הפעם כבר צריך שמרים, ומאפשרים תסיסה שלישית. זה ודאי מאד חסכוני לעשות יין ממי ברז, מה יכול להיות זול יותר?

היכן הומצא הרעיון הזה? כנראה שזה הסבר מוטעה בפרשת השבוע. כתוב שלנזיר אסור לשתות 'מִשְׁרַת עֲנָבִים' (במדבר ו/ג). מבאר רש"י "לשון צביעה במים". לא התקדמנו. אבל יש גמרא במסכת נזיר (דף לז/א). עם שתי הצעות; או שהנזיר טבל את הלחם שלו במעט יין, כך שבלחם והיין יחד יש שיעור. גם עם הסבר זה לא התקדמנו. אבל יש בגמרא הצעה נוספת: "השריית ענבים במים". כלומר: גם זה נקרא יין, ואסור לנזיר. יופי! עכשיו אנו מבינים היכן נולד היין שני ושלישי. אבל... לכאן מגיע 'אבל' גדול, לא מדובר על מי שהשרה את פסולת היין, אחר שזה כבר תסס והתמצה, אלא השרה ענבים חיים, במקום לעשות מהם יין נקי, הוא הוסיף גם מים, או כפי שזה מקובל בארצות שלא גדלים ענבים, משרים צימוקים במים, אבל לא צימוקים שכבר עשו מהם יין, אלא כאלה שכל בשר הענבים מיובש בתוך הקליפה.

אם אלה שעושים את היין השני והשלישי היו מערבבים את כל התוצרת שלהם אחר-כך לחבית אחת, יכול להיות שזה נחשב יין [מעורבב במים], הרי שליש מהתוצרת זה יין, אלא אם כן הוסיפו הרבה מאד מים וסוכר ביין השני והשלישי, אז בתערובת יש כבר רוב מים. כי הראשון הוא רק מה שהענבים נתנו בקמצנות, הרבה פחות מליטר יין לקילו ענבים, בעוד שהשני והשלישי, זה מה שנתן הברז ה'נדיב'. 

את מה שהם עושים, אפשר להציע להם לעשות הרבה יותר זול. בכל יקב יש פח אשפה, לשם זורקים את הענבים הסחוטים, וכן את הגפת של הענבים שתססו, מזה אפשר לעשות יין שני, שלישי, ועם הרבה סוכר ושמרים, אפשר גם יותר. בקליפת הענב עוד יישאר קצת צבע  בשביל להעניק איזשהו גוון לתסיסה חסרת זהות הזו. אבל לא צריך, כי כמו שמוסיפים שמרים סינטטיים, יש גם צבע סינטטי בשוק. אבל זה לא יין! אגלה לכם סוד, שאתכם כנראה יודעים, זה גם לא טעים.

השבוע יהיה לנו את חג מתן תורה, גם התורה נמשלה ליין (תענית ז/א). ממילא ברור, כמו שאין לזייף את היין, כל שכן שלא נזייף שום דבר בתורה, נקבל ונלמד אותה בטהרתה, מתוך שמחה ובריאות.

את המאמר הזה נקרא בעזרת ה' בערב חג השבועות, כבר לא יהיה הרבה זמן לקנות משהו משובח, אבל חזקה על הקוראים שהם הזדרזו כבר בשבוע שעבר להתכונן נכון לשמחת החג.

אבל אמליץ על משהו מתוק לקראת חג השבועות שבו נתנה התורה על הר סיני, 'יקב אור הגנוז' מייצרים עוד יין בסדרת הר סיני "זהב" יין קינוח מיוחד זה מיוצר מענבי גוורצטרמינר בסגנון מדיירה, המבוסס על בציר מאוחר של ענבים בשלים מאוד רובם מצומקים, ויישון בחביות עץ אלון תחת כיפת השמים במשך 12 חודשים. היין ניחן בצבע ענברי מרהיב ובארומה משכרת של שושנים וחבושים, עץ אלון ואגוז קלוי, עם סיומת ארוכה ומרשימה.

מחיר 100 ₪. 15.5% אלכוהול. כשרות: רבנות מקומית O.U ובד"צ העדה החרדית.

לחיים, חג שמח ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב