פרשת אמור תש"פ, יין לבן

בשני מקומות מפרטת התורה את רשימת החגים, גם בפרשת אמור, שהיא פרשת השבוע, וגם בפרשת פינחס. את שתי הפרשיות הללו קוראים דווקא בימי אבל, 'אמור' זה בספירת העומר, ופרשת 'פינחס' בשלושת שבועות האבלות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, יש בכך סימליות מאד ברורה, המצביעה  על הקוטביות שבין הצער שלנו לבין השמחה שתהיה כאשר הכל יהיה בסדר.

בפרשת השבוע מתוארת המשמעות של החגים ובפרשת פינחס מפורטים קרבנות המוסף של כל חג וחג. אי לכך תרשו לי להציע להחליף את הפרשיות, חומש ויקרא מטפל כולו בנושאי הקרבנות, דיניהם, כשרותם וכשרות הכהנים המקריבים, לכאן מתאימה רשימת המוספים של פרשת פינחס. בעוד שחומש במדבר מתאר את האוירה במדבר סיני, וזה כולל גם קצת הכנות כניסה לארץ ישראל, שם צריך לתאר את אופיו של כל חג וחג, אבל בתורה זה להיפך. לי יש על זה שאלה: 'למה'? ולכם יש עלי שאלה: "מה זה קשור ליין"?

התשובה היא שגם בבית המקדש וגם בחגים, אנו נחשבים כ'מארחים'! על בית המקדש אומר ה': "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה/ח).  אנו נעשה וה' ישכון. על החגים נאמר בפרשת השבוע שלנו: "אלה מועדי ה', מקראי קודש, אשר תקראו אותם במועדם" (ויקרא כג/ד),  אנו 'קוראים', ובקביעת ראש החודש אנו קובעים את תאריך החג.

היכן היין? מי שבא לבית המקדש, מביא את הכסף של 'מעשר שני' שהצטבר אצלו, בתורה כתוב מה עושים בזה: "ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך, בבקר ובצאן וביין ובשכר" (דברים יד/כו). כך גם בחגים, במפורש נאמר: 'ושמחת בחגך' (דברים טז/יד), שמחה זו מבצעים ביין (פסחים קט/א).

אנו כבר די קרובים לחג השבועות, ובגמרא יש דיון כיצד מבצעים את שמחת החגים, האם בישיבה רצופה בבית המדרש, או בסעודה משפחתית חגיגית, ולמרות שאין שם מסקנה ברורה, ישנה קביעה, שחג השבועות יוצא מהכלל, אותו חייבים לחלק, ולהקדיש לפחות את חצי החג לסעודה משמחת (פסחים סח/ב).

כיוון שבחג השבועות יש מנהג לערוך סעודה חלבית, וישנה איזושהי מסורת שבסעודה חלבית מתאים ליין לבן [יש לי מאמר נפרד, שמערער על מסורת זו, אבל עם מסורת לא מתווכחים], אז עליכם לדעת שאם יש לכם דעה קדומה, שאין יינות לבנים משובחים, יכול להיות שכך זה היה פעם, אבל הטכנולוגיה של היום שינתה תפיסות עולם, ויש כיום ידע ליצר מגוון  רחב של יינות לבנים משובחים.

אמליץ על שנים שטעמתי השבוע

~~~~~~~~~~~~~~~~~

שרדונה מסדרת Free Run של 'יקב סגל'

ופינו גרי של 'יקב רמת נגב'

היין הופק מ100% ענבי שרדונה, Free Run - הוא החלק המשובח ביותר שמגיע מהסחיטה הראשונית והעדינה של קליפות הענב. היין נשאר עם השמרים ("Sur Lie") בחביות עץ אלון צרפתי למשך 6 חודשים.

היין הרמוני, מינרלי ורענן, עם ארומה הדרית ונגיעות עץ אלון קלוי.

המחיר 65₪. 13% אלכוהול.

~~~~~~~~~~~~~~~~~

פינו גרי מסדרת נווה נגב, היין הופק מ- 100% ענבי פינו גרי שנבצרו בכרם הרוחות שבהר הנגב. בעל גוף בינוני ומלא טעם.

חמיצות טובה מאוד והסיומת פירותית ונעימה.

ליין ניחוחות של תפוח ירוק, פירות הדר, פרחים, פירות טרופיים, תבלינים וסיומת מינרלית יבשה.

המחיר כ70₪. 13% אלכוהול.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר