פרשת כי תשא - פרה תש"פ, דור 6, בציר 2014, יקב 1848

השבוע היה פורים, השווקים מוצפים בבקבוקי יין קטנים, עממיים ופשוטים , בשם 'יין שמחה' עבור משלוח מנות. כנראה שלכל אחד מאיתנו יש כמה כאלה בבית.

הסיבה לשם זה היא פשוטה, נאמר: "יין ישמח לבב אנוש"  (תהילים קד/טו). אבל כשאני רואה צמד מילים שהאחת היא זכר והשניה נקבה, זה תמיד יוצר לי בלבול בראש. נתחיל עם דוגמא פשוטה:

מצוה לתת לכהן תרומה ומעשר. 'תרומה' נהגית בלשון נקבה ו'מעשר' בלשון זכר. כלומר: 'תרומה גדולה, 'מעשר גדול'. עתה נבדוק את התכולה. לתרומה קיבל הכהן יין =זכר, ולמעשר הוא קיבל חלה =נקבה. אז זה פשוט, המעשר גדול, והתרומה גדולה. אבל אם היה להיפך, חלה למעשר ויין לתרומה. אז אם אנו מדגישים את החומר, אזי הוא הקובע, לכן חלה 'גדולה' למעשר, ויין 'משובח' לתרומה. אבל אם מדגישים את הנתינה אז נצטרך לומר: מעשר החלה היה 'גדול', ותרומת היין הייתה 'גדולה'.

בפרשת השבוע, בסיכום ההוראות של מלאכת המשכן מפרטת התורה את דיני השבת. הבה ניזכר כיצד אנו מברכים זה את זה בכל שבת: 'שבת שלום'. זה בסדר, אבל יש המוספים 'ברכה', והנה הלבטים: האם אומרים: "שבת שלום ומבורך", "או שבת שלום ומבורכת"?

אם אנו מתייחסים אל השבת, הרי שזה צריך להיות 'מבורכת', ואם אל השלום, הרי שהוא מבורך, אבל אז צריך לעשות פסיק, 'שבת, שלום ומבורכת', שהרי שני התארים מתייחסים אל השבת, ואם נאמר 'מבורכת',  אז ה'שבת-שלום' זה משהו צמוד, כמו 'שבת זכור', 'שבת הגדול' 'שבת שובה'  וכדומה, ועל צמד זה מוסיפים את ה'מבורכת'.

איני קובע חוקי לשון, אבל עם כל הלב אני מאחל שיהיה 'שבת שלום, מבורך, מבורכת, ומוקפת ברכות מכל צד ובכל חוקי הלשון. שבת שלום.

אחד היינות ששתיתי בפורים שייך לסדרה 'דור 6' של 'יקב 1848'. היין התיישן 16 חודשים בחביות.

בלנד של פטיט סירה ופטי ורדו, בצבע אדום כהה עם שוליים מעט בהירים, גוף בינוני, ריח של פירות אדומים קצת תאנים מיובשות וחבית עדינה ברקע, חומצה טובה שמחזיקה את היין טאנינים ממש חלשים, סיומת בינונית טובה.

כוהל:13%. כשרות: רבנות מקומית ובד"צ העדה החרדית. המחיר 100₪.

לחיים ושבת שלום

שרגא - אתר היין הכשר

לעמוד היקב