פרשת ואתחנן תשע"ט, קברנה סוביניון, יקב סמבטיון

בפרשת השבוע משחזר משה רבינו את עשרת הדברים שכבר קראנו אותם בפרשת יתרו.

ספר שיר השירים הוא כולו משל ומליצה לקשר שבין הקב"ה ובין עם ישראל, בכל פרק מתוארת תקופה אחרת בהיסטוריה.

הספר מתחיל במילים אלה: "שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו, כי טובים דודיך מיין" (שיה"ש א/א-ב). פתיחה זו מתכוונת למתן תורה, שאותה קיבלנו מפי ה' באופן ישיר. על ה'יין' שכאן הסבירו חז"ל כמה דברים, גם שהיין הוא איסורי התורה (ע"ז לה/א), וגם שהיין הוא סודות התורה (ערובין סה/א).  גם גם היין הוא האבות הקדושים. היין הוא גם הקרבנות בבית המקדש. היין הוא גם עם ישראל ביחס לשאר אומות העולם (ליקוט בתורה תמימה  שיה"ש שם).  עוד מתלבטים חז"ל; מי אומר את דברי השבח למי, האם ה' אומר את זה לנו, או שאנו אומרים לו (ע"ז כט/ב).  כלומר: זה נושא שצריך לתת עליו את הדעת וללמוד אותו ביסודיות. כמובן שלא כאן המקום, אבל לי יש שאלה אחת: "היכן היין כאן"? מה הקשר בין כל הדברים הטובים והאמיתיים הללו ליין? מסתבר שהתשובה קשורה למה שנאמר בפינה שלנו בשבוע שעבר. שם התבארה הביקורת החריפה על אלה שמזייפים יין, ומוהלים בו מים וצבע. הסבר זה נכון גם לכאן. כדי שיין יהיה יין, הוא צריך להיות אמיתי. בשאר הדברים אין דרישה זו. דבש משובח כינו "דבש הזיפים", כי לרוב מתיקותו הוסיפו בו מים, הוא היה 'דבש מזוייף', אך נותר משובח,  כי הוא  מתוק, אנשים קנו אותו במחיר מוזל, ולא נמתחה ביקורת על אלה שעשו אותו יותר דליל, אלא אם כן שיקרו שהוא מקורי  (סוטה מח/ב).  גם בבשר ובדגים למדו כיום להוסיף מים, וזה גורם לבשר להיות רך וקל לבישול.  על כן איש אינו מתבייש בכך, ובמפורש כתוב על האריזה כמה אחוז מים הספיגו במוצר. גם הנגר משתמש במלמין במקום בעץ, אלפי דברים למדו לעשות מפלסטיק,  ואין בכך רע. עוגיות מקרטון מותסס עם סוכרזית 'מייד אין ציינה',  יש טעם בהחלט משביע רצון.  יוצא מהכלל הוא יין.

כלה  שתתארס עם בן של שוחט, או סנדלר, לא תבוא לבין הוריה עם בשורה: 'חמי עשה לי סיור במשחטה', או 'במפעל הנעלים', אבל המקרא מספר את התפארות הכלה כאשר החתן  "הביאני אל בית היין" (שיה"ש ב/ד). בכך מובן מדוע מתן תורה נמשל דווקא ליין, בשניהם אנו לא רוצים מציאות מדומה, אלא מבקשים משהו אמיתי באמת.

בישיבות למדונו רבותינו איך  מגיעים   אל התורה באמת, זו דרך מרתקת ודורשת התמסרות. אבל להגיע אל המשל באמת, זה קל ונעים, ומסתבר שגם לא יקר. כדי לקבל יין משובח, אמיתי, בלי צבע, בלי סוכר, בלי מים ובלי שום דבר, מלבד תירוש ענבים נקי ומעובד כראוי, לא צריך לשלם 300 ש"ח לבקבוק. אמנם איני ממליץ על המבצעים של  "שבע במאה", אבל אם מחפשים משהו זול יחסית, כבר ב60 ₪ אפשר למצוא משהו מהודר לכתחילה, וכהשראה למאמר נגדיר אותו "משהו אמיתי".

השבוע טעמתי יין של "יקב סמבטיון" אינני מכיר את היקב, אבל יש לו יין "קברנה סוביניון 2017"  נחמד ונעים שהתיישן 7 חודשים בעץ אלון, ריח פירותי, ירקרק, קצת מתיקות בריח, חמיצות טובה יין טוב שיתאים לארוחה. 13.5% אלכוהול, מחירו כ60 ₪ והכשרות של הרב רובין.

לחיים ושבת שלום

שרגא