פרשת קורח תשע"ט, מרלו 2017, יקב עמוס
פרשת השבוע מבארת ומרחיבה על 24 מתנות הכהונה, כמשקל נגד למה שקורח רצה לצמצם את זכויות הכוהנים, הוא הביא תוצאה הפוכה.
בין המתנות יש גם את הפסוק הזה: "וכל חֵלֶב תירוש ודגן...לך נתתים" (במדבר יח/יב). פירוש המילה 'חֵלֶב' הוא שמן ומשובח, כמו 'חֵלֶב כליות חטה' (דברים לב/יד). אבל מי שמסתובב ביקבים יודע שלא יכול להיות כזה דבר 'חלב תירוש'. בענבים אין שמן, אם זולג קצת מהחרצנים, זה צף מלמעלה ולא חודר אל היין. על כן צריך לומר ש'חלב' הוא מושג מושאל, וכשמדברים על ענבים, זה אומר משהו אחר, ואני סקרן לדעת למה הכוונה. יש לי ארבע הצעות:
א _ ענבים מאד מתוקים, שמהם ייצא יין משובח.
ב _ ענבים ממויינים היטב לפני הסחיטה, כדי שהשדרה, ענבי בוסר והעלים, לא יפגמו בטעמו המשובח של היין.
ג _ כיון שיין אדום נחשב כמהודר יותר, הרי שיש הידור בזני ענבים מאד אדומים, והצבע שלהם הוא ה'חלב'.
ד _ ענבים שהבשילו מאד, וכמות המיץ שלהם כבר נמוכה, ובסחיטה יוצא מהם תירוש סמיך.
כנראה שהתורה דורשת את כל ארבעת התנאים הללו, כדי להעניק לכהן את ה'בסט'. וזה מאד מעניין, כי כיום שלא נותנים את התרומה לכהן, לוקחים דווקא את היין הכי גרוע, ושופכים לאיבוד. זאת אומרת שאם אנו רוצים לראות את גודל הנסיגה שאירעה לנו בעקבות חורבן בית המקדש, התרומה יכולה להוות המחשה לכך, עליה מתאים הפתגם: "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא", כלומר: מגג גבוה לבור עמוק (חגיגה ה/א). כשבית המקדש היה קיים, לקחו לתרומה את היין המשובח ביותר, וכיום נוטלים לאותו צורך את היין הגרוע ביותר.
השלחן הוא קצת דומה למה שהיה לפני החרבן, שהרי במפורש אומרים חז"ל: "שלחן דומה למזבח" (ברכות נה/א. מנחות צז/א). זה אומר שאנו צריכים לכבד את שלחן השבת ב'חלב יצהר'.
ברוך ה' יש לנו לקיים את האפשרות הזו בהידור, ולשם כך אציע חידוש נחמד שראיתי השבוע, פגשתי את אחד המשווקים של 'יקב עמוס', היקב נמצא בתקוע שבגוש עציון. וכשטעמתי את היינות, תפס את הפה שלי המרלו 2017. יין שבהתחלה האלכוהול שלו עולה לאף אבל כשהוא נרגע, הוא נהיה רך וטוב, באף קצת ריח של עץ וחרוב, גוף בינוני וטאנינים רגועים עם סיומת עדינה. היה 18 חודשים בחביות עץ אלון.
92% מרלו 8% סירה. 14.7% אלכוהול.
כשרות בד״ץ בית יוסף, מהדרין גוש עציון, star K
המחיר 110 ₪
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
