פרשת כי תשא תשע"ט, A 2013, יקב אדיר

בני ישראל נצטוו לתת מחצית השקל למשכן, לעקוף את האזהרה: "ולא יהיה בהם נגף".

מה זה עונש מוות על ספירת אנשים? אם זה רק כדי שלא יהיה עין רעה, זה רק סכנה ולא איום.

גם דוד המלך הוא ערך ספירה כהקדמה לבניין בית המקדש, ומיד אחר כך התחוללה מגיפה,

זאת אומרת שזה משהו מיוחד של בית המקדש.

אדם הראשון הוזהר: כי ביום אכלך ממנו [מעץ הדעת] מות תמות.

העונש הומתק בגירוש מגן עדן.

עכשיו מוטל מסלול קשה כדי לשוב לעץ החיים, ואפשר לעשות את זה דרך בית המקדש. התנאי הבסיסי לכך הוא ש'עץ הדעת' יתאדה מהלב. כלומר: שלא נרגיש את עצמנו כלל וכלל. הדרך לכך היא להתאחד עם הציבור, כפי שאמרה האשה החכמה לאלישע: "בתוך עמי אנוכי יושבת".(מלכים ב\ד)

אם נספור אנשים, הרי יש לכל אחד ייחודיות, האחד כהן, השני זקן, השלישי עשיר, הרביעי מבין ביין, זאת אומרת שכל אחד הוא משהו אחר. חז"ל מכנים זאת: "כשם שאין פרצופיהם שווים, אין דעותיהם שוות".(סנהדרין לח\א)

איך אפשר לחבר ביניהם? יש ספירה שאינה מבדילה בחומר הגלם המרכיב, זהו כסף, מלבדו כל דבר הוא אינדיבידואלי.

אי אפשר לשאול: "כמה זה שלושה אנשים ועוד שני ימים"? זה לא מתחבר. אין גם שאלה: "כמה זה שני מלפפונים, ועוד שתי עגבניות". אין גם אפשרות לשאול על מניין כסאות, כי האחד עם ריפוד, השני עם משענת, השלישי מתנועע, הרביעי מסתובב וכן הלאה.

אבל כסף, מאה שקל תמיד יהיה מאה שקל, ללא הבדל אם זה שתי שטרות של 50, או עשרה מטבעות של 10,  או שאר צורות, אין הבדל אם זו מטבע חדשה ומבריקה או ישנה ומשופשפת. תמיד התוצאה זהה (מי-זהב).  לכן למשכן צריך לתת דווקא חצי שקל, זה מאחד את התורמים. אם נספור אנשים, יש אישיות מיוחדת לכל אחד.

יין הוא בדיוק אותו דבר.

אם יביאו משאית ענבים מעורבבים, מרלו, שיראז, קברנה וכו', וישפכו הכל לריסוק משותף ותסיסה בחבית אחת, אם היו ענבים משובחים, ייצא משהו שיש לו טעם. אבל בלתי מזוהה, אי אפשר לכתוב על הבקבוק את השירה שאנו מכירים.

כדי שהיין יצא בהתאם לתכנית, צריך להתסיס כל זן בנפרד, ורק אחר כך להחליט כמה להוסיף ממנו לממסך הסופי.

יין זה לא 'מחצית השקל', יש לו אישיות שמציגה נוכחות ברורה. למשכן נפסלה כזו תכונה נהדרת, היא נועדה לכבד את השבת.

אין יותר מתאים לכזו דרשה, מאשר התערובת המשובחת שפגשתי לאחרונה,

'A אדום' 2013 של 'יקב אדיר' בלנד של קברנה סוביניון, קברנה פרנק, שיראז ופטי וורדו שהתיישנו כשמונה עשרה חודשים בחביות עץ אלון ועוד כ8 חודשים בבקבוק לפני השיווק.

היין הוא בצבע אדום סגלגל ריחות נהדרים של פירות אדומים ושחורים בשלים, חומציות טובה וטעם שיורי ארוך וטוב.

מחירו כ120 ₪

כשרות: רבנות מקומית, בד"צ בית יוסף ו O.U.

לחיים ושבת שלום

שרגא

לעמוד היקב