פרשת תרומה תשע"ט, לה לוריא, אדמונד דה רוטשילד

פרשת השבוע פותחת ב'דיבור' כפול: "וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה". האם לא די לכתוב:"וידבר ה' אל משה לאמר, ויקחו לי תרומה"?

אבל ה' לא רצה שזו תהיה פקודה, אלא כפי שנאמר בהמשך: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". את זה לא ניתן לעשות בפקודה, אלא רק בדיבור עקיף, לספר לבני ישראל על התכנית הנהדרת שכבוד ה' ישכון בארץ, ומי שיתלהב, יברר כיצד הוא יכול להיות שותף בעניין. אכן הנאמר:"תוכו רצוף אהבה" (שיר השירים ג/י), 'תוכו' הוא מרכז העם והאומה, דהיינו בית המקדש, וה'אהבה' היא התרומה שניתנה מרצון.

כשעם ישראל זוכה לקבל אישור מה' לבנות לו בית בעולם התחתון, זה אומר שה' מסכים להיות ה'אורח' שלנו!

האם התפקיד 'לארח' את ה' נראה גדול עלינו?

מסתבר שאנו עושים זאת בכל שבת ושבת, כי שלחן השבת והאוכל כיום, הוא במקום המזבח שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים (ברכות נה/א: "זה השלחן"). ממילא כל אחד מאתנו זוכה להיות 'כהן גדול זוטא'. עבודות רבות היו לכהן בבית המקדש, את חלקן אנו מעתיקים אל ה'מקדש' הפרטי שלנו. ניסוך היין הוא אחד העבודות של בית המקדש. את ה'זכר למקדש' הזה נעשה באמצע הסעודה. בקידוש מגיע היין ככרוז לפני המלך: "ברוך הבא", כפי שאומרים חז"ל, שאת השבת צריך לזכור ולהזכיר על היין (פסחים קו/א). זה אחד מגינוני הכבוד לפני המלך.

אינני פוסק הלכה ולא קובע חוקים, אבל נראה לי ברור שאם היין הוא הפותח לכזה מעמד מפואר, לא מתאים לכבד את שבת המלכה ביין זול הנמכר חמש במאה. לא צריך לחפש את היין שקיבל הכי הרבה מדליות, אבל בהחלט צריך לחפש יין שהמבינים משבחים אותו.

השבוע היתה תערוכה גדולה ונכבדה של 'צור-עולם של יין', חברה שמייבאת יינות מכל רחבי העולם, אם אספר לכם את כל מה שראיתי שם, זה יהיה קצת מעייף את אלה שאינם שקועים ב'סוגיא' זו. אבל אחד היינות אני מרגיש חובה להציג, ולהציע לכם השבוע, יין צרפתי אחד מיני רבים שהיו שם, תפס את חיכי בעדינות שיש בו. היין מגיע מאיזור סנט אמיליון שבבורדו הצרפתית שזה אחד מאיזורי היין הכי טובים בעולם שמו 'לה לוריא', 'אדמונד דה רוטשילד' בלנד של מרלו וקברנה פרנק יין, רך ונעים עם סיומת ארוכה וטובה.

המחיר 180 ₪

כשרות O.U. והרב זעקבאך.

לחיים

שבת שלום

שרגא