פרשת בא תשע"ט, מרלו היילנדר, ספיישל רזרב, יקב הר ברכה

בסוף הפרשה שלנו מופיע פסוק שאנו פוגשים יום יום בשעת הנחת התפילין: "וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה'...  לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". היכן היין?

בתלמוד יש תאור כיצד זב הדבש מהתאנים וחלב מהעיזים, והתערבב לשלולית ענקית של ריבת חלב ודבש  דביקה (כתובות קיא/ב).

כזו מולסה יכולה להיווצר מכל פרי מתוק, ה'דבש' המקורי הוא דווקא של תמרים ולא של תאנים. החלב יכול להיות של פרה או כבש, ועם טל זה יהיה דבש פרווה.

ישנה ברכה מיוחדת שאת היין אי אפשר למצוא כשלולית תחת הגפן. כי יין הוא 'סוד' [שניהם 70 בגימטריה], תסיסה צריכה לעשות במקום סגור עם שחרור מבוקר.

תסיסה פתוחה מידי הרבה זמן בעיקר לקראת סופה, מייצרת שיכר חלש, המתקלקל חיש מהר, אם לא ישתוהו מיד. כי כוהל ממהר להתנדף, עד שחיידקי ריקבון חומץ או עובש משתלטים על שארית הפרי התוסס. חיידקים לא חיים בכוהל ולא בתוך עיסת סוכר, לכן שני אלה הם חומר משמר.

בטבע אין כוהל חפשי. אלא בתרכיז קל אצור בתוך קליפה של סוגי פירות, או בגבעולים של סוגי צמחים, אבל למגוון בעלי החיים אין גישה לכוהל.

כפי שאומרים חז"ל: "יין הוא סוד" (ערובין סה/א). תמיד חשבנו שהמיץ הוא הסוד של הענב, אבל אם זה כך, אז כל מיץ הוא סוד, הדם הוא הסוד שלנו, הנסורת היא הסוד של העץ, וחצץ הוא סודו של הסלע. אלא שזה לא כך. כדי לחשוף 'סוד' חשוב, אי -אפשר לשטוח ענבים על הקרקע ולהמתין. בתסיסה גלויה אינה סודות.

סוד צריך לשמור היטב בתוך הלב, ולארוז בחבית אטומה ומקוררת, ולאפשר לסוד את התנאים המתאימים, כנאמר: "הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר" (משלי יא/יג).

לכבוד פרשת השבוע, שיש בה שבע מתוך עשר המכות, מגיע לנו יין שיזכיר קצת את ליל הסדר. בליל הסדר יש  לנו ארבע כוסות, ואפשר לקחת לכל כוס משהו אחר, השבוע צריכים אנו למצוא משהו אחד שיכסה הכל.

אין כזו חיה!

יין קל הוא לא כבד. יין חזק הוא לא חלש. יין אדום הוא לא לבן, וכן הלאה.

השבוע טעמתי ממגוון היינות של "יקב הר ברכה", עיני צדה או יותר נכון חיכי, את "המרלו היילנדר" ספיישל רזרב, שיש בו גם 10% פטיט וורדו ו5% קברנה פרנק, כל הטוב הזה התיישן 24 חודשים בחבית עץ אלון צרפתי היין מאוזן וטוב, עם טעמים של פירות כהים ושוקולד. סיומת מקסימה.

מחירו כ120\130 ₪ 

לחיים ושבת שלום

שרגא

לעמוד היקב