פרשת ויקרא - החודש תשע"ח, יקב טורא, מרלו 2014
התפקיד של הקטורת הוא להעניק ריח נעים, לא רק בבית המקדש, אלא בכל סביבות ירושלים, עד למרחק הגון, על כך אמר בר קפרא: אלו היה נותן בה קורטוב של דבש, אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה. כל כך ריח נעים ומשובח היה יכול להיות לקטורת, ממשיך בר קפרא: "למה אין מערבין בה דבש"? מפני שהתורה אמרה: כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' (ויקרא ב/יא. סדר קרבנות).
'שאור' זה מה שגורם ללחם לתפוח ולהראות גדול, יפה ומרשים. פסוק זה הוא מפרשת השבוע, כך נאמר בו: "כל המנחה אשר תקריבו לה', לא תעשה חמץ, כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'".
לכאורה הלכה בלתי מנומקת, לא להשתמש בשאור ודבש! מדוע? כי לא מקריבים שאור או דבש! למה לא? ככה לא!
בכל אופן הפסוק הבא נותן הסבר: "קרבן ראשית תקריבו אתם לה', ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח" (ויקרא ב/יא). כלומר: שאור ודבש, זה מתאים להתחלות, לתינוקות. כך מתחילים, אך לא בונים על זה את העתיד.
שולחים ילד אל הגננת, שילקק דבש מעל לוח אותיות הא' ב'. אבל לא נותנים לבחור ישיבה ללקק דף רשב"א או מנחת חינוך.
כל שבת ושבת, היא גם סיכום של השבוע שחלף, ולכן היא נקראת "יום השביעי". אבל היא גם ההתחלה של השבוע הבא, כפי שאנו אומרים ב'לכה דודי': "כי היא מקור הברכה", כלומר: הברכה לשבוע הבא.
במפורש קובעת התורה שעבור דברים בראשיתיים-התחלתיים כן לוקחים שאור וכן לוקחים דבש. זו הרי הסיבה שבראש השנה טובלים אנו תפוח בדבש.
השבוע השבת שלנו רוכבת 'אתרי רכשי' דהיינו כרכרה רתומה לשני סוסים (כתובות נה/ב). היא גם 'ראשית' כמו כל שבת, והיא גם ראש חודש, ולא סתם ראש חודש, אלא "החודש הזה לכם ראש חדשים".
הבה נמתיק את השבת כהוגן ונפאר את השלחן במעדנים, 'שאור' דהיינו: חלה גדולה ומשובחת, כפי שאתם כבר יודעים, מיני המאפה אינם במחלקה שלי, אבל ליד החלה צריך לעמוד בקבוק יין, שיכבד את המעמד.
לשם כך אני ממליץ בחום על יין ששתיתי השבוע מרלו 2014 של "יקב טורא" יין בעל צבע אדום בוהק, התיישן במשך כ-22 חודשים בחביות עץ צרפתיות, רובן חדשות בסגנון העולם הישן, ריח עשיר גוף בינוני וטעם עדין ומתמשך.
מחיר:120 ש"ח
כשרות: בד"ץ בית יוסף, OU, הרב אונגר והרבנות המקומית.
לחיים
שבת שלום
שרגא
