יקב רמת הגולן, גמלא, קברנה סוביניון - מרלו, 2014
המיילדת 'פועה' היתה עושה שני דברים חשובים:
א _ מזלפת יין לתינוק (שמות רבה א/יג). זו אינה מזיגת 'לחיים' לכבוד הלידה, אלא קורה ולעיתים צריך להסדיר לפעוט הנולד את הנשימה הראשונה שלו, לפעמים מספיק לנופף מעליו במניפה, או בכל דבר הגורם למשב רוח, הילד מיד יתעורר ויתחיל לנשום (שבת קלד/א), ולפעמים זקוק התינוק לניעור קל, הווטרינר ברפת משתמש באמוניה, ופועה המיילדת השתמשה ביין.
ב _ הדבר הנוסף שעשתה: היא 'פעתה' לתינוק-דיברה (סוטה יא/ב). היתה משעשעת את הילד באהבה, כדי לעורר אותו בשעת הלידה, ולגדלו בהבעת אהבה. בכך הפגינה אהבה ומסירות הן לתינוקות והן לאמותיהם.
ישנם הטועים לחשוב שאין טעם לדבר עם הילד בטרם יבין. האישיות נבנית על- פי מילות האהבה שהתינוק שומע בהיותו רך בשנים (ברכות י/א: "יצא לאויר העולם"). אלו שממתינים עד שהילד יידע לדבר, כדי לדבר איתו, יכולה להמתין עד שהילד יזקין, שהרי מהיכן יידע אם לא מדברים איתו?
התורה מציינת דווקא את הדברים הפעוטים של המיילדת, למרות שגם מסירות נפש עצומה היא הוכיחה, ואת זה לא קבעו בשמה, כי אדם גדול נמדד דווקא במעשיו הקטנים, המעשים הנועזים שהכל שחים עליהם, הם אמנם חשובים, אבל לא בונים את האישיות אלא רק מטפחים את הגאווה.
על פעייתה לתינוק, לא נאמר שזה היה בהשראת יין, אבל הכל יודעים, ששטף דיבורים קולח בטבעיות, כשמצב הרוח מרומם. ממילא עבור שתי הפעולות הללו, לא צריכה הייתה פועה להביא שתי מנות יין, כי לתינוק די היה באדים ובריח, היא לא זילפה את היין לפיו, אלא לאפו.
עכשיו הכל פשוט, היא לא נופפה במניפה, אלא נשפה בפיה, והיין שהילד הריח והתאושש, זה היין שהיא שתתה.
השבוע טעמתי את הבלנד 'קברנה-מרלו' של 'יקב רמת הגולן' מסידרת 'גמלא', יין בלי יומרות מיוחדות הלוא מחירו כ65 ש"ח.
אבל הוא בהחלט מספק את הסחורה, צבע נהדר, ריחות טובים, העדינות של המרלו עם הקברנה הדומיננטי מעורים היטב ומשאירים טעם נעים לזמן מה אחרי השתייה.
לחיים
שבת שלום
שרגא
