מה נשתה השבת פ' ואתחנן תשע"ו
השבוע ט"ו באב, נאמר במשנה: "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, שֶׁבְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת [בְּמָחוֹל] בַּכְּרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? "בָּחוּר, אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה" (תענית כו/ב).
שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת:
א _ מַה הַמַּעֲלָה שֶׁהַנְּעָרוֹת מַצִּיגוֹת בַּמִּשְׁפָּחָה?
ב _ לָמָּה בֵּין כַּרְמֵי הַיַּיִן הֵן נִזְכָּרוֹת לְסַפֵּר אֶת זֶה?
תְּשׁוּבָה אַחַת לִשְׁתֵּי הַשְּׁאֵלוֹת:
אוֹמְרִים חז"ל: תָּנוּ רַבָּנָן לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם וְיַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, מָשָׁל לְעִנְּבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל (פסחים מט/א).
אֶת 'קוֹל' הַנִּשּׂוּאִין, מְחַלֵּק הַמִּקְרָא לִשְׁנַיִם: "קוֹל חָתָן", וְ"קוֹל כַּלָּה", וְלֹא "קוֹל חָתָן וְכַלָּה", לַמְרוֹת שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם תָּלוּי בְּזוּלָתוֹ, אֵין חָתָן לְלֹא כַּלָּה, וְאֵין כַּלָּה לְלֹא חָתָן, בְּכָל זֹאת הֵם אֵינָם נִכְלָלִים בְּ'קוֹל' אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה בֶּאֱמֶת שְׁנֵי קוֹלוֹת נִפְרָדִים.
כַּאֲשֶׁר מְבַשְּׁלִים לִכְבוֹד שַׁבָּת מְעַט תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, עִם מְעַט שְׁעוּעִית, גְּרִיסִים, אֹרֶז וּבָשָׂר, וְנוֹתְנִים לְתַעֲרֹבֶת זוֹ לִרְתֹּחַ כָּל הַלָּיְלָה, הַתַּבְשִׁיל הַזֶּה אֵינוֹ תַּעֲרֹבֶת שֶׁל כָּל אֵלֶּה, זֶה לֹא קְצָת בָּשָׂר וּקְצָת שְׁעוּעִית, אֶלָּא 'חַמִּין'! מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ שֶׁעוֹלֶה בְּהַרְבֵּה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמַּרְכִּיבָיו, כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׁל בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
אֲבָל כַּאֲשֶׁר מְעַרְבְּבִים כַּמָּה דְּבָרִים, שֶׁיֵּשׁ לְכָל מֵהֶם עַצְמָאוּת אִישִׁית, הַתּוֹצָאָה אֵינָהּ תַּעֲרֹבֶת בִּלְתִּי מְזֹהָה, אֶלָּא תּוֹצָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׂרִידִים בְּרוּרִים שֶׁל מַרְכִּיבָיו. עַל זֶה אוֹמְרִים חֲזַ"ל: "עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן, דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל" (פסחים מט/א).
כַּאֲשֶׁר מְעַרְבְּבִים שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה זָנִים שֶׁל יַיִן מְשֻׁבָּח, הַתּוֹצָאָה אֵינָהּ "תַּעֲרֹבֶת יַיִן", הַשִּׁלּוּב הוּא אָמְנָם "פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן", אֲבָל כָּל אֶחָד מֵהַמַּרְכִּיבִים מַצִּיג נוֹכְחוּת בְּרוּרָה. כְּשֶׁרוֹאִים אִישׁ מֻצְלָח בְּהַרְבֵּה תְּחוּמִים, הוּא גַּם מֻכְשָׁר, גַּם רָגִישׁ, גַּם בַּעַל זִכָּרוֹן מְשֻׁבָּח, קוֹלוֹ עָרֵב, הוּא מוּזִיקָלִי, גַּם נְעִים הֲלִיכוֹת, יְפֵה תֹּאַר וְכַדּוֹמֶה, אֶפְשָׁר בְּקַלּוּת לְשַׁחְזֵר, אֵיזֶה תְּכוּנָה חִיּוּבִית הִגִּיעָה מִבֵּית אָבִיו וְאֵיזוֹ הִגִּיעָה מִבֵּית אִמּוֹ. גַּם אָבִיו הוּא תַּעֲרֹבֶת שֶׁל אָב וָאֵם, וְגַם אִמּוֹ הִיא תַּעֲרֹבֶת שֶׁל הוֹרֶיהָ.
כָּךְ יְכוֹלִים לְהִשָּׁמַע בְּאָדָם אֶחָד, הַרְבֵּה מְאֹד 'קוֹלוֹת' שֶׁל שִׂמְחַת הוֹרָיו וְהוֹרֵי הוֹרָיו, וּבִשְׁעַת הַחֲתֻנָּה מְצַיְּנִים זֹאת, בְּפֵרוּט 'קוֹל' נִפְרָד לֶחָתָן וְ'קוֹל' נִפְרָד לְכַלָּה. זֶהוּ "עִנְּבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל".
אם נרצה להנחיל הצלחה זו אצלנו בבית, צריך להתחיל בסימן טוב, כפי שאנו עושים סימנים בראש השנה.
על כן דווקא לכבוד שבת זו נחפש יין המורכב מכמה זנים. בדרך כלל אנו מכירים את שני הזנים המובילים קברנה סובניון ומרלו. אבל אולי הפעם נחפש משהו שיהיו בו לפחות ארבעה זנים, כדי לרמוז על שתי המעלות המגיעות מצד הורי החתן ושתי המעלות של הורי הכלה.
ויין הר עמשא 2012 של יקב יתיר מתאים לתיאור הנ"ל כשיש בו ארבעה זנים (50%) קברנה סוביניון, (30%) שיראז, (14%) פטי ורדו, (6%) מרלו ובבציר 2011 היה בו חמשה זנים, גם מעט מלבק.
השילוב בין הזנים הללו הוא סינרגטי ומעצים את היין במבנה והרעננות הפלפלית של הקברנה עם הרכות הפירותית והתיבול המעושן של השיראז. ביקב משתמשים גם באחוזים משתנים של מרלו/ מלבק/ פטי ורדו וקברנה פרנק בממסך. מגוון הזנים תורם להדגשת האופי האזורי של היין על פני האופי של כל אחד מהזנים.(מתוך דף היינן)
היין נמכר בחנויות יין ובמסעדות.
צבע היין ארגמני. ריח שמזכיר שזיף, מעט תבלינים. טעמו פירותי, בשל ובעל גוף בינוני ויכול לשכב ולהתיישן עוד כמה שנים. 100₪.
'לחיים'
ושבת שלום
שרגא
