פרשת צו, חג פסח תשפ"ה
ההפטרה של שבת הגדול היא "וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת" (מלאכי פרק ג'). בין הפסוקים שם מופיעה הברכה הַמֻּכֶּרֶת לנו: "וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי". חז"ל מסבירים שהשפתיים יִבְלוּ מלומר: 'דַּי דַּי' (שבת לב/ב). כלומר: מדובר על שפע בלתי נתפס בדמיון, שאפילו בעלי העיניים הגדולות, שאינן יודעות שובע, גם הם יבינו שיש להם כבר די והותר. בעזרת ה' תגיע הזדמנות לבאר נושא זה, אך בעזרת ה' נזכה במהרה לראות זאת בעיניים.
על כל פנים הפסוק הבא מתאר היכן תתבטא הברכה: "וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאֹכֵל, וְלֹא יַשְׁחִת לָכֶם אֶת פְּרִי הָאֲדָמָה, וְלֹא תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה". בדרך כלל 'פרי האדמה' מתכוון לתבואה, אך בהחלט יתכן להכליל בו את שאר צמחי המזון, ואילו בשתיה, לא מוזכרים פירות עסיסיים שאפשר לעשות מהם מיץ, אלא רק הגפן, זו השתיה, אין משהו אחר, המקרא אינו מכיר משקאות נוספים, למרות שיש שבעה משקים המכשירים לקבל טומאה (י"ד שח"ט ד"ם), אלה אינם 'שתיה', אלא נוזלים לצרכים יחודיים.
הנביא צופה יקבים משגשגים, תוצרת משובחת וזולה, ומאידך אזרחים מאופקים, שותים באופן מתון ומבוקר, ואינם מפריזים בשתיה. זהו השילוב המנצח לאיכות חיים של אזרחים השרויים בשמחה ובטובה, כפי שכתוב שם בהמשך: "וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ", ואכן הנביא מסיים: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה'... וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם".
ציפיה זו מתאימה לחג הפסח - חג הגאולה.
אנו צריכים להתמקד באקטואליה שלנו, בקשר לשתיה בליל פסח, יש ארבע כוסות, ואנו רוצים להשאר בפוקוס עד סוף ליל הסדר, לשם כך "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ" (קהלת ב/יד), להיות זהיר כבר מההתחלה, בהגיון ושליטה נצליח לשמור לכל אורך הלילה על השמחה שמעניקה שתיה מתונה ומבוקרת.
לחיים, שבת שלום וחג פסח כשר ושמח
שרגא - אתר היין הכשר
