ראש השנה תשפ"ה, נחל יתיר 2020, יקב יתיר
לכבוד ראש השנה אני מבקש להציע לכם 'אמת', וברשותכם אכתוב זאת כך 'עמט'. כמובן שזו אמת אחרת לגמרי, היא ראשי התיבות של שלוש הדרגות 'ערב, מועיל, טוב'. מושג שמופיע אלפי פעמים בספרות הראשונים והאחרונים. הראשונים קבעו את הסדר הזה, ובעלי המוסר, ההשקפה, והחסידות מרבים להשתמש בו.
'ערב' = טעים.
'מועיל' = מביא תועלת.
'טוב' = אמת ונכון לעשות כן. (באנגלית 'טוב', זה: 'דּוּ וַאט יוּ לַיִיק', אבל הראשונים מגדירים 'טוב' כמשהו מוחלט, ולא אישי ויחסי).
הנה המחשה:
שלושה אנשים יוצאים מהקיוסק עם לחמניה ושקית שוקו.
א _ הראשון קנה כי זה טעים, זה 'ערב', באותה מידה זה יכול להיות קצפת סינטטית, או עוגת שמנת עם צבע מאכל, זה טעים וזהו!
ב _ השני קנה כי הוא רעב. לחמניה משביעה, זה 'מועיל'. אם יש קמח מלא, זה עדיף, השובע מורגש שעתיים יותר.
ג _ השלישי קנה כי לחמניה ושוקו מעניקים אנרגיה, ועם זה הוא יוכל לעמוד על משמרתו, ללא הבדל במה הוא מתעסק. זה 'טוב'.
אנו מתייצבים בראש השנה לבקש שנה טובה, שלוש סיבות יכולות להיות לנו לרצות זאת.
א _שהשנה תהיה 'ערבה', מדוע שה' לא ישמע לבקשה. מגישים בקשה לעוד שנה, כדי לטייל, לאכול טוב, לראות עולם, לקנות רכב חדיש ומשוכלל, אין סיבה שה' לא יאשר זאת, אבל מאידך, גם אין שום סיבה להחליט שחמישים שנים כאלה זה די והותר.
ב _ שהשנה תהיה 'מועילה', אעזור, אתן צדקה, אהיה אדיב. לבקשה זו יש יותר סיכוי להתקבל, אבל גם מי שאינו מבטיח שום דבר, מקבל שנים ארוכות טובות ונעימות, זאת אומרת שההבטחה המצורפת לבקשה, אי אפשר לומר שהיא לא עשתה שום דבר, היא מוסיפה אחוזים בודדים, מבחינה עסקית, לעבוד קשה שנה תמימה, לנקות את חדר המדרגות, לפתוח את בית הכנסת בבוקר, להעביר ילדים בכביש, ועוד ועוד, התמונה נראית קצת דלילה, והכל בשביל כמה אחוזי סיכוי, לא כל כך עיסקי.
ג _ 'טוב'; 'זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים". מה הפירוש 'למענך'? מה אנחנו יכולים לעשות עבור הקב"ה? התשובה רק דבר אחד: 'לחיות'! הקב"ה ברא עולם, לא כדי שיהיה בו בית קברות, שהרי יש בו מערכת חיים עניפה, מורכבת ומשוכללת. מי שחי זה רצון הבורא, ומי שקופץ מגג גבוה, עובר על רצונו.
האם אנו יכולים לבקש לחיות אך ורק בגלל שה' רוצה זאת? הרי תוך כדי הבקשה זוחלים אינטרסים רבים אל הלב.
הנה המחשה. שני חולים אומרים זה לזה: 'המתפלל על חברו, הוא נענה תחילה' (ב"ק צב/א), הבה נחליף, אני אתפלל עליך, ואתה עלי. לכאורה זה 'תרגיל', במקום להתפלל בעברית, הוא מתפלל בשפתו של לבן הרמאי; אומר משהו אחד וחושב משהו אחר. אומר 'אברהם', ומתכוון 'יצחק'. אבל זה לא כך, אם הוא מכריז משפט קצר, כגון 'א-ל נא רפא נא את אברהם', יתכן שיש כאן רמאות ואחיזת עיניים. אבל אם שני החולים מחליטים להיפגש בבית הכנסת של בית החולים, לאמירת כל ספר התהילים. לא חייב להיות רצוף. מגיעים אחר ארוחת בוקר, אומרים קצת ונחים, ושוב נעצרים לכוס קפה. בניחותא כזו אפשר לומר את כל ספר תהילים בשעתיים וחצי, ואם אומרים לאט, זה שלוש שעות, ואם נעצרים מידי פעם לחפש הסבר למילה קשה, זה ארבע שעות. לא מבצע מדי קשה. כאשר יֵשְׁבוּ השנים כך ארבע שעות, זה ליד זה והאחד מתפלל על חברו, תוך כדי תפילה, יזרמו גם מחשבות חיוביות, לטובת ההוא שיושב מולי ומתפלל עלי. רסיסי המחשבות החיוביות הללו, הן אלה שיהפכו את מידת הדין למידת רחמים.
אם כן כיצד יכולים אנו לבקש מה' שיתן לנו שנה 'למענך', הרי המון מחשבות ואינטרסים אישיים יש לנו באמצע. לכאן חוזר המשל של שני החולים. בקשה קצרה קשה לבודד מהאינטרסים שלה, אבל בספר תהילים שלם, יש גם הבזקי מחשבה טהורים. הנה התפילות של ראש השנה, יומיים של תפילה, ואחר כך עוד יום שלם בבית הכנסת ביום כיפור, מבזיקים מידי פעם התרגשויות טהורות, שאינן דורשות תמורה, אלא ממש אך ורק 'למענך אלקים חיים'. להתחבר אל החיים כמו שהם, בלי שאני בתמונה, זה 'נכס' שאיתו אנו באים לראש השנה.
מכאן נחזור אל ה'עמט', במוצאי שבת מבקשת אמא משרה'לה לשטוף את כלי האוכל של שבת, שני כיורים מלאים כלים, ועוד כמה סירים עם מים במרפסת. לשרה'לה יש תגובה בת שתי מילים: 'מה עוד'? המנגינה תסגיר אם היא נמצאת ב'ערב, ב'מועיל' או ב'טוב'.
ומכאן יש דוגמא נוספת שאותה אומרים במילה אחת: 'יין'! הוא יכול להיות 'ערב', 'מועיל' או 'טוב'.
א _ 'ערב'. ארבע או חמש כוסות, זה נראה כ'ערב', אבל זה כבר לא ערב.
ב _ 'מועיל'. ללגום יין טעים לכבוד שבת קודש, זה 'מועיל', גם לגוף וגם לנפש.
ג _ 'טוב'. לקבל מהיין את השראה שהוא מסוגל להעניק, בשתייה מבוקרת והמחשבות הטובות על היין, על המשפחה, על העולם ועל החיים, ועל כך שבבית המקדש היו מנסכים אותו על המזבח, זה מקדם את היין לראש הפירמידה, ועושה אותו 'טוב'.
והמלצה על יין כזה שבעצן מתאים לכל שלושת האותיות עמט.
היין ששתיתי שבת שעברה היה נחל יתיר 2020.
בלנד של סירה 84%, קריניאן 11%, מורבדר 5%. היין בצבע אדום כהה עם ריחות וטעמים של פרי הפטל, יין פירותי ועסיסי.
הענבים גדלו בכרמים שביער יתיר והתבגרו כשנה במיכלי עץ גדולים (פודרים) שריככו את היין ועוד כשנה של התבגרות בבקבוק לפני הוצאתו מהיקב.
אלכוהול: 14.5% כשרות: רבנות מקומית, הרב רובין .O.U והמחיר: 200₪.
לחיים, שבת שלום ושנה טובה
שרגא – אתר היין הכשר
