פרשת כי תבוא תשפ"ד, קפיטל לבן, יקב ציון
בפרשת השבוע מופיעה תוכחה ארוכה, קשה ונוקבת, אני מבקש להתמקד בנקודה הנוגעת לנו.
מכל הקללות החקלאיות, מבודדת התורה דוגמא אחת: "כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ" (דברים כח/ל). וכן פעם נוספת כתוב: "כְּרָמִים תִּטַּע וְעָבָדְתָּ וְיַיִן לֹא תִשְׁתֶּה" (דברים כח/לט). בין שתי קללות אלה, כתובה גם קללה חקלאית כללית: 'פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ' (דברים כח/לג).
למה התורה מצביעה דווקא על גפן? מה עם שדה חיטה? פרדס תפוזים? או מטע אבוקדו? האם זה פחות מתסכל כשהם לא יתנו פירות? התשובה היא, כמו שכבר הזכרתי פעמים רבות, בזמנם רוב הכרמים לא היו מקצועיים, אלא כל אחד וכרמו הקטן בחצר הבית. אכן כרם מקצועי שמתייבש, זה נזק דומה לפרדס שמתייבש. אבל כשבפאתי הגינה יש שני גפנים ועוד עץ אבוקדו ועץ תפוזים, אם שני העצים הללו לא יניבו פרי, זה בהחלט מצער, אבל לא מתסכל.
לא כן הגפן, הרי במקביל לנטיעתו, כבר הכין הכורם יקב קטן במחסן, בדק מה צריך, עבר קורס אצל בעלי ניסיון, כבר אירגן כלי לסחיטה, חבית לתסיסה, ושאר אביזרים נצרכים, כמו כן כבר החל במכירת היין, לצורך מימון ההשקעה, ביקש מכמה שכנים ומכרים תשלום מראש. כשעכשיו הוא יראה שהגפן אינה מניבה פרי, זה לא רק ניפוץ חלומות, אלא תיסכול מושלם.
זו דוגמא מני רבות של תיסכול בעקבות עזיבת התורה הקדושה, אך כידוע מידה טובה היא פי חמש מאות יותר גדולה וחזקה, מאשר מידת העונש והפורענות (סנהדרין ק/ב). ממילא על כל חבית ריקה שתהיה ביקב השומם של עוזב התורה, אמורות להיות חמש מאות חביות מלאות יין משובח לשומרי התורה.
הקיץ מתחיל לדעוך, זה הזמן לנצל את השבועות החמים האחרונים, להנות מיין לבן קר, דבר שבחורף הוא פחות מרענן. הנה הצעה טובה מ"יקב ציון" קפיטל שער אריות לבן 2023
היין מבוסס על זני ענבים שאנו מוצאים מאד מתאימים לאקלים הישראלי: גרנאש וקולומבר עם תיבול של סוביניון בלאן.
ליין יש ריחות של פירות לבנים ופרחים, ומרגישים טעמים של תפוח ירוק, אגס והדרים.
היין ארומטי ופירותי עם חמיצות מרעננת וסיומת ארוכה.
כשרות: רבנות מקומית, בד"צ העדה החרדית, בד"צ בית יוסף .O.U והמחיר 59₪
לחיים, שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה
שרגא – אתר היין הכשר