פרשת שופטים תשפ"ד, קברנה סוביניון רזרב כרם לבנון 2019, יקב רקנאטי

'שֵׁכָר' זה חומר מְשַׁכֵּר, לאו דווקא יין, לדוגמא: "יַיִן וְשֵׁכָר" (ויקרא י/ט). כמובן שמהשורש 'שֵׁכָר' נולד הַשִּׁכּוֹר, אבל בהפטרה של השבוע אנו מוצאים: "לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּה, וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן" (ישעיהו נא/כא). כמו כן במקום נוסף אומר ישעיהו: "שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן, נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר" (ישעיהו כט/ט). כך מוצאים אנו בתנ"ך כמה וכמה דוגמאות של שכרון לא של שתיית יין או שֵׁכָר, אלא שכרון הנובע מעצבות וצער.

העברית מכירה גם את 'שיכור נצחון', ו'שכרון גדלות' [מגלומניה] אבל זה לא מהמקורות. משהו דומה לכך אפשר להציע: 'אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם... מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב" (דברים לב/מב). כלומר: חיצי הנקמה יהיו שיכורים. למעשה שתיית היין והשכר הם אופן השכרון היחיד שיש לנו בו שליטה, כפי שאמר עלי הכהן לחנה, אמו של שמואל הנביא: "עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין? הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ" (ש"א א/יד).

אבל, עלינו לזכור שגם ליין וְשֵׁכָר יש שליטה עלינו, ומכאן הגיע המינוח הלשוני לכנות את המובסים והעצובים כ'שיכורים', כגון "בַּת אֱדוֹם יוֹשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ עוּץ, גַּם עָלַיִךְ תַּעֲבָר כּוֹס, תִּשְׁכְּרִי וְתִתְעָרִי" [תקיאי] (איכה ד/כא). וכן: "וְאָבוּס עַמִּים בְּאַפִּי, וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי" (ישעיהו סג/ו). הרעיון בכל סוגי השכרות הוא, משהו שעבר את הגבול, פרץ מסגרת. ממילא וודאי שזה יכול להופיע גם באופן חיובי, כגון: כאשר קבוצה איכותית יושבת יחדיו, דברי תורה, שירי שבת, סיפורי צדיקים, פרשת השבוע, ואם זה שבע ברכות, אזי דברי שבח על המשפחות משני הצדדים, וכן על דרך זו, כאשר מידי פעם נוספת גם לגימונת יין, מבלי לעבור את הטעם הטוב, דווקא באווירת הדינמיקה הקבוצתית, מה שהיין פורץ את המסגרות, הוא פורץ אותם לכיוון הנכון. מוסיף שמחה, מגביר את השירה, ומחזק את הקשר בין המסובין. על דוגמא כזו אומר שלמה המלך: "שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים" (שיה"ש ה/א). אני מזכיר את זה כאן גם בגלל שזו ההפטרה של פרשת השבוע, אבל הפסוק מדגיש שהדודים יעשו זאת, והרי אנו עכשיו כבר בעיצומו של 'אלול', שכידוע הוא ראשי התיבות של הפסוק: "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (שיה"ש ו/ג). אם נשכיל לקבל את האלול הזה בשמחה, נרוויח שני דברים, לא נאפשר לו להיגמר כל כך מהר, וגם נתגעגע לאלול של שנה הבאה.

כבר התנצלתי בפעמים האחרונות שהצעת היין קשה עלי יותר ויותר, בגלל שפע ברכת היין שאנו זוכים לו. גם יין משובח, וגם במחיר בהחלט סביר, ובכל זאת אני מחפש הצעות שהקוראים ייהנו מהם וישמחו בהם, הנה הצעת השבוע:

שבוע שעבר צד את עיניי בקבוק של "יקב רקנאטי". היקב נמצא באיזור התעשייה דלתון שבתקופה זו הוא די שומם מאנשים (וחבל כי מרכז המבקרים פתוח). יש להם יין שנקרא "כרם לבנון" השם הזה הוא כמובן בגלל קרבתו לגבול עם לבנון. לשאלתי את יינן היקב מה יהיה עם הכרם? ענה לי שהם קבלו אישור מיוחד מהצבא לבצור את הכרם.

אני רוצה לספר לכם על היין הזה אבל מבציר 2019 שפתחתי לכבוד שבת שעברה.

קברנה נקי וטוב שהזמן שהוא נח בבקבוק עשה לו יותר מטוב.

אחרי התבגרות של 18 חודשים בחבית ביקב ועוד שנתיים בבקבוק התוצאה היא יין אלגנטי שהחמיצות מובנית טוב בתוך היין, ריחות וטעמים של טבק ווניל, פירות שחורים בשלים. יין מצויין.

13.5% אלכוהול. המחיר (בציר עדכני 2021) סביב ה100₪. כשרות: רבנות איזורית, O.U, בד"צ בית יוסף, חחת"ס ב"ב.

לחיים, כתיבה וחתימה טובה ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב