פרשת דברים תשפ"ג, סוטרן פורט 2019, יקב רמת נגב
השבת אנו בתוך תשעת הימים ובכל זאת אוכלים בשר ושותים יין, ישנן שתי אפשרויות להסביר מדוע, בשפת הלמדנים אומרים שיש 'דחויה' ויש 'הותרה'. כשהנידון הוא לבשל עבור החולה בשבת, הרי שהשאלה היא האם השבת דחויה או הותרה, אבל כשהנידון הוא להעלות על השולחן את סעודת שלמה בשעתו, השאלה אינה על השבת אלא על תשעת הימים, והשאלה היא האם השבת דוחה או מתירה. אם היא הייתה רק דוחה, הרי שצריך לקמץ בכמות הבשר והיין, רק לכדי הצורך, והמחמירים יצטרכו למדוד את 'רביעית' היין בכוסות מדידה של יום כיפור לחולים. אבל אם השבת מתירה, הרי שהאבלות הותרה, ועל השלחן יהיה בשר ודגים ומיני מטעמים.
שני הצדדים ברורים, והעובדה שהגמרא אומרת במפורש "כסעודת שלמה בשעתו" (ערובין מא/א, תענית כט/ב). משמע שהשבת מתירה ומבטלת את התענית מכל וכל.
יורשה לנו לשאול: 'מדוע'? התשובה מפתיעה ומעודדת, אנו עתה אבלים על חורבן המקדש, כי אין לנו אפשרות לבנותו מחדש, אילו הייתה לנו אפשרות לבנות, והיינו יושבים לבכות, במקום להתעשת ולהתחיל בבניה, הרי לשוטים היינו נחשבים. כמובן שהבניה אינה רק לשאת לבֵנים על הכתפיים, צריך תכנית קפדנית ומקיפה, הכוללת לפחות עשר קבוצות של מנהלים אדריכלים ואנשי צוות, בעשרה נושאים שונים. כשאין לנו את כל זה, אנו לא מיואשים, אלא בוכים, מתגעגעים ורוצים להגיע לתוצאות חיוביות. אבל בשבת הרי אסור לבנות את בית המקדש, ממילא אין לנו סיבה להיות עצובים, שהרי עצירת הבניה נכפתה עלינו. זה כאילו שיש לנו דלי מלט עם כף בנאים בפתח הבית, וממתינים לצאת השבת, כדי להזדרז ירושלימה לבנות את בית המקדש, אם חס וחלילה, מיד עם צאת השבת יוודע לנו, שעדיין אין אפשרות לעשות זאת, מרגע זה תתחיל האבלות, אבל במשך כל זמן שכלי הבנייה ממתינים, אין סיבה לאבלות.
על כן הבה נצפה שאת שארית היין של שבת, נארוז כדי להמשיך לשתות אותה בחצר בית המקדש, בעצם יום תשעה באב, בעזרת ה', בקרוב.
לכבוד כזו תקוה מתאים להציע יין סגנון פורט [מחוזק], כי הוא אינו מתקלקל במהרה, ובקלות אפשר יהיה לקחת במוצאי שבת חצי בקבוק, ושהוא ימתין עד יום חמישי ואפילו בלי קירור. אבל צריך להזהיר מראש, בשבת לעשות עליו קידוש בכוס קצת יותר קטנה, ולא להפריז בעוד טעימות, כי יש לו שתי סיבות חזקות לטפס מהר לראש, גם אחוזי הכוהל בו גבוהים, וגם הסוכר שיש בו מוסיף את המכה, שמעניקה ליין זה את השם 'יין פטישים'. הוא מצויין רק לאלה שיודעים גבולות.
והשבוע על ה'סוטרן פורט' של'יקב רמת נגב'.
את הכרמים הראשונים של היקב נטעו ב1997 לפני כ 26 שנים והפורט הזה הוא בלנד של 70% קברנה סוביניון ו30% שיראז מכרם חלוצה וכרם ניצנה שברמת נגב.
היין התבגר 36 חודשים בחביות עץ אלון, התרכז וקבל טעמים עמוקים של פרי שחור ובשל, תבלינים, שוקולד וטבק. סיומת ארוכה ומהנה.
18% אחוז אלכוהול, בציר 2019 המחיר 120 ₪ כשרות: רבנות אזורית ובד"צ איגוד הרבנים הרב וועסטהיים.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
