פרשת במדבר תשפ"ג, קברנה סוביניון 2012 - צורי 26, יקב כמיסה
כשאני מספר דבר חשוב, ובמקרה היה זה בירושלים, האם לנושא השיחה קוראים 'ירושלים'? אבל שם הפרשה ושם החומש הוא 'במדבר', למרות שלכאורה המיקום הינו פרט שולי, חשוב היה מה למדנו שם.
התשובה היא שה'מדבר' הוא נושא עקרוני. ברשימת המסעות נאמר: "וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה" (במדבר כא/יח), אומרים חז"ל שהמתנהג עם עצמו כמדבר, יזכה לתורה במתנה, ואחר כך ימשיך במסלול: "וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת" (ערובין נד/א). לפני שנכנסים לבית המדרש, צריך להסיר את הדעות הקדומות, את התאוריות והאשליות. חז"ל מביעים זאת בלשון חריפה: "להקיא את החלב שינק בילדותו" (ברכות סג/ב), הכוונה אינה לעשות שטיפת קיבה, אלא ניקוי מוח.
רבי זירא ביקש לעלות לארץ ישראל, והקדים לכך מאה ימי צום ותפילה, כדי לשכוח את שיטת הלימוד שהייתה בבבל (ב"מ פה/א). מי שנכנס לישיבה עם דעות קדומות, הוא יהיה שם סטודנט, לא בן ישיבה ולא ירכוש דעת תורה.
בחומש שאנו מתחילים השבוע, התבסס הדור הראשון של עם ישראל. חומש בראשית הוא היסטוריה ומסתיים בכניסה למצרים. חומש שמות, מתאר את יציאת מצרים, השנה הראשונה שלנו במדבר, מתן תורה ובניית המשכן. חומש ויקרא, מלמד את כללי בית המקדש ודיני הקרבנות. חומש דברים הוא 'משנה תורה', כלומר: חזרה וסיכום.
בחומש במדבר אנו נכנסים לארבעים שנות 'בישול', כדי שמיחידים ומשפחה נהפוך להיות 'עם עולם'. התנאי הראשון לכך הוא 'במדבר'. כלומר: ברגע זה מתחילים מנקודת זינוק אפס.
עקרון זה מסביר את השמחה של ל"ג בעומר, חז"ל אומרים שפסקו תלמידי רבי עקיבא למות. נושא זה דורש ביאור. אם היו לרבי עקיבא מאה אלף תלמידים, ואחרי מותם של עשרים וארבעה אלף נעצרה המגיפה, יש סיבה להצטער על הנפטרים ומאידך גם לשמוח על שארית הפליטה. אבל אם נפטרו כולם, עד האחרון שבהם, מה הפירוש 'נעצרה המגיפה'? על מה השמחה? במפורש אומרים חז"ל שהיה העולם שמם באותה שעה (יבמות סב/ב). התשובה מבוארת כאן, השמחה הייתה בגלל סיבה אחרת לגמרי. מעתה מתחילים דף חדש ונקי. זו גם השמחה בחמישה עשר באב, חז"ל אומרים שאז נגמרה גזירת המיתה על יוצאי מצרים, שהצטרפו לתלונות המרגלים (תענית ל/ב). על מה השמחה? הרי כולם מתו! שוב אותו רעיון, השמחה היא בגלל משהו אחר לחלוטין. עכשיו אין את יוצאי מצרים, יהושע יכול לקחת עם חדש, בלי משקעים, תאורות ואשליות, ולהוביל אותו בראש מורם לארץ ישראל.
זה מתאים גם למי שעלה לגדולה ולחולה שנתרפא, עליהם אומרים חז"ל שמוחלים להם על כל העבירות (סנהדרין יד/א), בכל הדוגמאות הללו נכנסים ל'דף חדש', ומי שמתחיל מסלול חדש, גם בשמים מעניקים לו 'מאת ימי חסד'.
זה מסתדר עם מה שאמר דוד המלך: "מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹקִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים" (תהילים עט/א). מה הוא ה'מזמור'? 'קינה' צריך לומר! (איכ"ר ד'). התשובה בכל מקום זהה. המזמור אינו על הצרה שהייתה, אלא על הבוקר שעתיד לזרוח אחר כזה לילה חשוך.
לא אלאה את הקוראים בעוד ועוד דוגמאות, אבל אציע לפחות אחת מעולם היין. היה פעם יקב שידע לעשות תוצרת טובה, אבל המנהלים לא הקפידו די על תדמית ויחסי ציבור. הם סברו ש'יין טוב' ידבר בעד עצמו. מסתבר שזה נכון רק באופן חלקי. לדוגמא. נשאר להם משטח שלם של בקבוקים ריקים משנה שעברה, הם לא דאגו לאכסן אותו כראוי. בשנה הבאה מילאו יין טוב בתוך בקבוקים שבחלקם המתינה 'הפתעה' לא נעימה. אם לבעל היקב אין מזל, ומישהו עם מצלמה קיבל בקבוק שעכביש בקרקעיתו, והוא שמח לפרסם את המימצא, כולל התווית ששם היקב מתנוסס עליה, זה לא תמיד גורם להתמוטטות, אבל אם זה מצטרף לעוד שלושה סיפורים אחרים לא טובים, כבר אין הרבה מה לעשות בחביות היין המשובח שבמרתף. מה עושים? בעל היקב לא יכול לספר שמהיום מתחיל דף חדש. 'חוזר בתשובה'. ה' אמנם סולח, אבל הבריות לא סולחים כל כך מהר (יומא פו/ב). הפתרון הוא להחליף בעלים, להחליף סמל, להחליף תויות, ואם הבעלים החדש באמת רוצה להצליח, כדאי לו גם לשפוך את היין המשובח הזה, כי רכלנים יכולים לספר שזו 'אותה גברת בשינוי אדרת'. העובדות בשטח מספרות, שרק החלפה יסודית ממסד ועד טפחיים, העלו יקב כושל אל דרך המלך.
לעומת זאת יש גם מקרים אחרים שבגללם פותחים דף חדש ועל כזה דף חדש אני רוצה לספר לכם.
את "יקב כמיסה" (דלתא לשעבר) לא צריך להציג, אבל יש מותג ששמו ,"צורי 26" שנעשה ביקב כמיסה על ידי היינן יהודה היקר שמוציא דברים נפלאים.
אחד מהפנינות מקסימות הוא היין "קברנה סוביניון 2012" יין אדום יבש מענבי קברנה סוביניון מהגליל העליון.
צבע אדום כהה, ארומה מתפרצת של תבלינים לצד טעמי פירות יער, עור ובשר, יין אלגנטי, חומצה מצויינת ונעימה, ממש ממתק. הוא משתווה בקלות ליינות מיקבים וסדרות מקבילים לו שעולים 300\400 ש"ח. היין מוכן מייד לשתיה ולא צריך לחכות מידי הרבה זמן עד שתייתו. אם כי, פתיחה ארוכה תוסיף ותיטיב עמו.
היין השתבח בחביות עץ אלון צרפתיות 14 חודשים. אלכוהול: 13%. המחיר: 160 ש"ח. כשרות :בד"צ העדה החרדית.
לחיים ושבת שלום
שרגא – אתר היין הכשר
