פרשת משפטים תשפ"ג, מארזי מתנה

בפרשת השבוע אנו פוגשים את ההלכה: "השולח יד בפיקדון", ולמרבית הפלא לא צריך לגנוב, אלא די לחשוב על גניבה, כדי שכל מה שיקרה אחר כך עם הפקדון, יהיה באחריות השומר, כי נאמר: "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע" (שמות כב/ח. ב"מ מד/א לדעת ב"ש).

הנוגע אלינו מזה, הוא הידיעה הברורה, עד כמה חזקה היא המחשבה הפורחת בתוך הלב, גם מבלי שנוציא מילים מהפה. מישהו נתקף ברגע של חולשה, ומחשבה קלה נצנצה בלבו, לרדת למרתף ולמזג לעצמו מעט יין מתוך החבית הענקית שקיבל לשמירה, זה הרי 'בטל בשישים'. הלה עדיין לא הספיק לעשות מאומה, עוד לא נטל בידיו את המפתחות של המחסן, ולפתע הוא שומע משם קולות מהומה, קריסה, שבירה ושטפון. יורד האיש מבועת ומגלה שהבסיס שעליו נצבה החבית בת 500 ליטר קרסה, וכל המחסן שלו הפך להיות שלולית יין, שקילקלה את כל המצרכים הרבים שאיחסן שם.

בטרם יסיים להעריך את גודל הנזק שאירע לו, עליו להוסיף לטבלת הגרעון, גם את מחיר החבית, מדוע? כי הייתה לו תכנית לטעום קמעה, התכנית לא הגיעה לכלל ביצוע, אבל התשלום צריך להתבצע כהוגן. כל-כך הרבה עוצמה יש לשבריר קל של מחשבה.

אם נזכור שמידה טובה גדולה וחזקה פי חמש מאות (סנהדרין ק/ב), יהיה עלינו לשמוח ביותר, בכל מחשבה טובה שמנצנצת בלב, וברוך ה', זה הרי קורה לעיתים מאד קרובות. פעם בעקבות תפילה, פעם בעקבות שיעור, פעם בעקבות מאמר, פעם בעקבות ראיה חיובית, ולפעמים גם בלי סיבה מיוחדת.

הספר 'נפש החיים' מדבר על האור שאופף את עושה המצוה, ומבאר שם שאור זה מתחיל להאיר, מרגע שהמחשבה עלתה בלב המבקש לעשות את המצוה. כאן יכולים אנו לקבל מימד כלשהו על גודל האור ההוא. אם החושך של מחשבת אוון קטנה, יכול להביא חיוב על חבית של 5000 ליטר יין ישן נושן ומשובח, אשר כל ליטר ממנו עולה 500 שקלים, השומר בִּיש המזל יצטרך למכור את הבית והמחסן, ויצליח לשלם רק חלק מהנזק, הרי שממחשבת מצווה, בוהק זוהר יותר גדול מאור השמש.

אין לי צורך להציע אפשרויות של מחשבות טובות, אפשר להרהר בהן בכל עת ובכל שעה, אך דווקא בקשר ליין, כבר חז"ל הציעו מחשבה טובה. בשבוע שעבר, נאמר בעשרת הדברות: "זכור את יום השבת לקדשו", אומרים חז"ל: "זכרהו על היין" (פסחים קו/א). כלומר: המחשבה על השבת, כשמתלווה אליה גם כוס יין, זו מחשבה טובה והיא גם הופכת למחשבה מעשית.

מלבד לזכור את השבת על היין, אני מבקש השבוע לזכור את היין בעצמו. בשבת זו נברך את חודש אדר, זה אומר שפורים מתקרב, ולא זמן רב אחר כך כבר גם פסח. אלה שני חגים עתירי יין, ובשפע מבורך יכול להשתבח רק מי שלא נזכר ברגע האחרון. 'מציאות' נחטפות. ו'אין מזרזרין אלא למזורזין' (מכות כג/א). אני הצטיידתי ברוך ה' בכל מה שאשמח להעניק לקוראי הפינה הקבועה הזו. ומלבד זאת דאגתי לכם גם להפתעה. ישנם הרבה יינות משובחים, שביקב לא התאמצו לארוז אותם במחלצות תפארת, בדרך כלל בגלל הצניעות והענווה של בעל היקב. אתה רוצה להביא משלוח מנות לפורים, או מתנה לפסח, אבל היין אינו 'טמון' בקופסה מפוארת. דאגתי לשפע אריזות וקופסאות שמקפיצות את בקבוק היין בעשר דרגות.

הפעם אני פטור מלהציע יין, כי כל יין שנעטוף בכזו אריזה, יעורר השתאות.

לחיים, שבת שלום וחודש טוב

שרגא - אתר היין הכשר