פרשת במדבר תשפ"ב, קברנה פרנק - כרם מרום, יקב אור הגנוז

בכל שנה קוראים את פרשת במדבר לפני חג השבועות, ופרשת נשא אחריו. השנה תהיה פרשת נשא, בערב חג השבועות, כלומר: יומיים רצופים, שבת ואחר כך חג, לא לטעות בבקשה ולא להניח עירוב תבשילין, את זה עושים רק כאשר יש קודם חג ואחר כך שבת, ולא כשקודם שבת ואחר כך חג.

בפרשת 'במדבר' שנת תשע"ז ציינתי שֶׁלְּ'מִדְבַּר' וְלַ'מְּדַבֵּר' יש אותו שורש, וגם הצעתי הסבר לכך. הבה נתקדם עם הרעיון הזה, ונציין את הכלל: "דרך ארץ קדמה לתורה" (ויקרא רבא ט/ג). התורה מדגישה פעמים אחדות, שהיא ניתנה דווקא במדבר, ואכן פרשת במדבר מהווה רקע לחג מתן תורה, הרי שהמדבר מביע דרך ארץ קדמה לתורה, ויש לראות זאת  בשני מישורים:

א _  'דרך ארץ' זו יראת רוממות, כבוד והערצה. המִדבר העוצמתי הדומם, עם השקט שלו הוא זועק בראשיתיות. הכל שם עקבי, חד-גוני, לא מתחלף ולא משתנה. אבותינו בחרו לגור במדבר, למרות קשיי החיים שם, כי הוא מביע משהו קיים.

ב _  'דרך ארץ' זו גם התנהגות נאותה שההיגיון מבקש, גם אם זה לא כתוב בשום מקום, ואיש אינו דורש זאת. המציאות דורשת ליישר קו עם חוקי המדבר, מי שאינו הבין זאת, החולות הנודדים הינם המצבה שלו.

הקשרים שבין המדבר לבין התורה באים לידי ביטוי בכמה וכמה מישורים, ואנו נשאיר את זה לספרי המחשבה, המוסר, היראה, החסידות והמחשבה. אני רוצה להזכיר שהפסוק: "הביאני אל בית היין" (שיה"ש ב/ד), מדבר על מתן תורה, הר סיני נחשב כמרתף יין ענק (במדב"ר ב/ג), במתן תורה חילק ה' את ה'יין' =התורה לכל העולם. על כן גם ביין מוצאים אנו את שתי התכונות שהצבענו עליהם ב'דרך ארץ'.

א _ 'השקט' של המדבר, צריך להישמר גם בבית היין (מנחות פז/א).

ב _  הצורך ליישר קו עם החוק, צריך גם הוא להישמר בבית היין. יין לא מייצרים, לא מוסיפים בו שום חומר, לא צבע, לא טעם, ולא מתיקות, אלא מאפשרים לענבים להוציא את הפוטנציאל הגלום בהם.

כשאנו רואים חוות דעת מקצועית על תווית הבקבוק, כגון ריח או טעם 'פרי הדר', 'תפוחים', 'עשב', 'דובדבנים' 'שוקולד', וכדומה, זה לא תמציות שהוסיפו ביקב, אלא טעמים ששורש הגפן אסף מהאדמה, וביקב איפשרו לענבים להתבטא, בכך ששמרו על הנקיון, על טמפרטורה מתאימה, זמן תסיסה אופטימלי, ותנאי אכסון נכונים.

סיפר לי יהודי יקר שבגינה שלו לכבוד שנת השמיטה הצמיחו הגפנים פי שלוש יותר הרבה יבול. כל שנה הוא מאפשר לשבעים אחוז מענבים ליפול על הקרקע, כי למשפחה שלהם מספיק רק שלושים אחוז, אבל השנה שיש כל כך הרבה יבול, ויש בזה קדושת שביעית, זו תהיה עבירה להשאיר את זה לתסוס ולהרקיב. אבל הוא אינו מתכנן להיות יינן, זו הרבה עבודה והתמסרות, כוונתו לעשות 'אוצר בית דין', לקנות חבית פלסטיק של מאה ליטר, לאסוף את כל הענבים, להוסיף 20% סוכר, ולעשות יין זול, פשוט ועממי, ולחלק לכל השכנים. מדוע אני מספר את זה? כי ביין שייצא לו, אפילו אם זה לא יתקלקל, ויכול גם להיות כמו פטל מתוק, לא נצליח למצוא שום טעם מכל פאר הגפן, אלא רק תירוש מתוק בתוספת כהל. למדנו לעמוד בקדמת המדבר ולהקשיב, הבה נעשה זאת גם ביין, נטעם וננסה להקשיב. מסתבר שליין משובח יש מה לספר.

להזכירכם, בשבוע הבא פרשת 'נשא' כבר לא יהיה זמן לקנות יין לכבוד חג השבועות, במוצאי שבת זה כבר חג, צריך השבוע להכין מטעמים לכבוד חג מתן תורה.

השבוע טעמתי משהו שאשמח להמליץ עליו: קברנה פרנק 2017 מיקב אור הגנוז.

כרם מרום זו הסדרה העיקרית של היקב. הענבים מגיעים ממרום הגליל מכרם מרום.

התיישנות סדרה זו כ14 חודשים בחביות עץ אלון.

היין עשוי מ 100% ענבי קברנה פרנק, צבע בורדו כהה, ריחות של פירות שחורים בשלים, תבלינים, שוקולד וקצת עץ, גוף בינוני מלא, חומצה טובה, יין עשיר ומעניין, עם סיומת מתקתקה ונעימה.

אלכוהול:14% כשרות: רבנות מקומית ובד"צ העדה החרדית. והמחיר לבציר 2017 120 ש"ח .

לחיים ושבת שלום

חג שמח

שרגא – אתר היין הכשר

לעמוד היקב