פרשת ויקרא תשפ"ה, סוגי יינות
כבר הזכרנו במדור זה ובפרשה זו, שקרבן חטאת חשוב וקדוש מקרבן עולה, וממילא צריך להקריב אותו לפני שמקריבים קרבן עולה, אפילו אם הכהן כבר שחט קרבן עולה, ומגיע עכשיו קרבן חטאת, עליו לעזוב את העולה ולטפל בחטאת תחילה, כי החטאת קדושה יותר, ויש כלל: "הקדוש מחברו קודם את חברו" (זבחים ז/ב). קדושת קרבן החטאת נובעת מכוח הכפרה שבו. בשנת תשפ"א התבאר נושא זה על רקע הוויכוח שבין משה רבינו לבצלאל, האם לבנות תחילה את הכלים או את המשכן.
כשאנו ממשיכים לקרוא בפרשת 'ויקרא', אנו מגלים שגם קרבן שלמים נכתב לפני קרבן החטאת, וזה וודאי דורש הסבר, שהרי שלמים הם 'קדשים קלים', ונאכלים לכל אדם, ולא רק לכוהנים, מה פתאום שגם אותם תקדים התורה לחטאת? תשובה אחת לשתי השאלות, חטאת אמנם קדושה יותר, כי היא נועדה לכפר, אבל התורה מבקשת להקדים את הקרבנות שהמקור שלהם הוא בלב אוהב, ולא בלב פוחד מעונשים.
הסבר זה הוא ברור ומובן, לכאן מתאים להוסיף את הקשור למדור שלנו. לקרבן עולה ולשלמים מצטרפים נסכי יין, ואילו בקרבן חטאת אין יין! זאת אומרת שהנסכים אינם מביעים את גודל קדושת הקרבן, אלא את גודל האהבה של ה' אותנו. על כן מתאים להוסיף נסכים רק בקרבנות שמביאים באהבה.
אין לנו כיום בית מקדש, חז"ל אומרים: "כיום שלחנו של האדם מכפר" (ברכות נה/א). זאת אומרת: כאשר אנו מעלים יין לשלחן השבת, זה אמנם לא 'קדשים', ולא 'קדשים מחוץ לבית המקדש', אבל זו בהחלט תזכורת של אהבה, את היין זכינו לקבל משיירי בית המקדש, לשם מגיע היין בהבעת אהבה, ובאופן זה הוא יעלה גם על השלחן שלנו. הבה נשכיל לעשות זאת בתובנות הנכונות, ונתרגש קמעה מהקשרים האיתנים אל הקב"ה שסעודות השבת והחג מעניקים לנו.
תזכורת חשובה, אין שלושה חדשים עד פסח, יש רק שבוע אחד, עמוס! זה מספיק זמן, בתנאי שמזדרזים. לפני הסדר יש לבטים, איזה יין מתאים, אני בלי נדר ובעזרת ה', מוכן לעזור בהתלבטויות, ובמקביל אני מצרף רשימה כדי לעיין בה:
א _ יין אדום
ב _ יין רוזה
ג _ יין לבן
ו _ יין מופחת כהל
ז _ יין בלי בילסופיט [לרגישים במיוחד בילסופיט גורם לכאב ראש]
ח _ יין קינוח
לחיים, שבת שלום ופסח כשר ושמח
שרגא – אתר היין הכשר
