2024/11/24     כ"ג חשון התשפ"ה

מדוע תיקנו לברך 'הטוב והמטיב' על היין?

 

על כמה טובות תיקנו חכמינו ז"ל

שאם הגיעו לאדם ויש אחר השותף עמו בהנאה מן הטובה, כגון לידת בן זכר, שאשתו שותפה בטובה, ורכישת כלים חדשים לו לו ולבני ביתו - יברך: "ברוך... הטוב והמטיב".

טובה נוספת שעליה תיקנו לברך, היא "שינוי יין", דהיינו ששתה יין בסעודה - או ללא סעודה אך 'דרך קביעות' - והובא לפניו לו יין אחר שהיה בדעתו לשתותו, אף שאין צריך לברך מחדש בורא פרי הגפן, מברך עליו הטוב והמטיב, בשם ומלכות. וטעם הברכה, מפני ריבוי הטובה במינים שונים של דבר חשוב ומשמח כיין.

טעם נוסף - משום שהיין עשוי להביא לידי קלות ראש מתוך ריבוי השתייה, ועל ידי ברכת הטוב והמטיב, ייזכר המברך בברכת 'הטוב והמטיב' שבברכת המזון, שתוקנה בעת שניתנה האפשרות לקבור את הרוגי ביתר לקבורה, וכך יזכור גם את יום המוות, ולא ירבה בשתייה. [סעיף א, וס"ק א-ב; ביאורים ומוספים דרשו, 3 ו־12]


כאמור לעיל, בהבאת יין שני לסעודה מברכים 'הטוב והמטיב'. ברכה זו מברכים רק כשהיין השני משובח יותר מן הראשון, או אף כאשר קיים ספק שמא השני טוב מן הראשון; אבל כשידוע שהשני פחות משובח מן הראשון, וכן כשקיים חשש כי היין השני כה גרוע עד שקשה מאד לשתותו - אין מברכים 'הטוב והמטיב'.

יין ישן נחשב תמיד כמשובח לעומת יין חדש, וכן יין אדום לעומת לבן, משום שהאדום טוב יותר לבריאות, אלא אם כן ידוע בוודאות אחרת. ויין שאינו משובח מצד עצמו, אלא מחמת פעולות הנעשות בתהליך הייצור, וחומרים המוכנסים לתוכו - יש אומרים שאינו נחשב כמשובח לענין זה.

מי שמונחים לפניו שני יינות, והאחד משובח יותר מן השני, יברך 'הגפן' על המשובח, אך אם טעה וברך 'הגפן' על המשובח פחות, יברך 'הטוב והמטיב' על המשובח יותר. [סעיף א-ב וס"ק ה, ו, ז, ח, ט, י, יב ו־יג; ביאורים ומוספים דרשו, 8]


מי שמונחים לפניו שני יינות, ובֵרך 'הגפן' על אחד מהם, אינו מברך 'הטוב והמטיב' על השני. ויש אומרים שאף אם היין השני לא היה מונח על השולחן, אך היה בביתו ובשעת הברכה היה בכוונתו לשתותו, אינו מברך 'הטוב והמטיב' כששותהו; וספק ברכות - להקל, ולכן אין לברך אלא כשהיין השני הובא ממחסן וכדומה.

וכשמברכים על היין השני 'הגפן' בנפרד, כגון שלא היה בכוונתו לשתותו ולא היה מונח על השולחן בשעת הברכה, או יין של ברכת המזון - אין מברכים עליו 'הטוב והמטיב'.

וכן יין שני שהובא רק משום שהראשון אזל - אין מברכים עליו. ויש אומרים שאין לברך אלא על יין המשובח בהרבה מן הראשון, וממין שונה, ואשר לא שתה ממנו שלושים יום, ואין הלכה כן, אך יש שכתב כי יין שאינו עונה לתנאים אלו, עדיף לכוון לפוטרו בברכת 'הטוב והמטיב' שבברכת המזון; ויש שסובר שלא ניתן לפוטרו בברכה זו. [סעיף א-ב, ס"ק ב, ג, ד ו־יא, ושעה"צ ב ו־ו; ביאורים ומוספים דרשו, 3].

מתוך אתר דרשו