2024/07/13     ז' תמוז התשפ"ד

פרשת קורח תשפ"ד, פרייבט רזרב, יקב 1848.

פרשת קורח תשפ"ד, פרייבט רזרב 2022, יקב 1848

השבת יש לנו אורח; 'ראש חודש', זה אמנם לא נדיר, הוא מופיע בערך פעמיים בשנה בשבת, זאת אומרת שאדם בן חמישים כבר פגש מאה כאלה 'אורחים', אבל נושא זה עדיין לא הוזכר בפינת החמד שלנו.

אז להוי ידוע שבתכנית המקורית של עם ישראל, אמורים היו להיות לנו שבעה עשר חגים במהלך השנה, כיום יש רק פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמיני עצרת. כי בעקבות חטא העגל איבדנו את החג ששמו 'ראש חודש', נותר לנו רק החג של ראש חודש תשרי, שהוא ראש השנה. (זה אמנם חג, אבל בשלחן ערוך מובאות דעות שב'חג' זה מותר להתענות, או לפחות עד חצות, כי הוא חג דרמטי, יום הדין, ספרי חיים וספרי מתים פתוחים בבית דין של מעלה). התכנית הייתה שכל ראש חודש יהיה חג, חג אמיתי, כמו חג השבועות, יום שלם האסור בעשיית מלאכה, בגדי כבוד, כמה שעות בבית הכנסת, סעודות נכבדות, יש אנשים ששומעים על כך, ואנחת רווחה נפלטת מגרונם, על שרשימת חגים זו נמחקה מלוח השנה. בגלל גישה מוטעית זו, אכן איבדנו עוד כמה ימים של קירבה מיוחדת אל ה'. אדם הסבור שחג, זה לסגור את החנות והמשרד, ממילא להפסיד כסף, עבורו רצוי להחסיר עוד כמה חגים, ואולי גם לדלג כמה שבתות.

לשבתות והחגים ישנה מטרה רוחנית, שצריך לרצות אותה ולהתקדם אליה.

בחטא העגל הוכיח עם ישראל שהוא עדיין אינו בכזו דרגה, לקבל חג כל ארבעה שבועות, חוץ משלושת החגים המרכזיים, וישנה דעה שאמורים היו להיות עוד כאלה שלושה חגים בני שבוע שלם במשך חודשי החורף הארוכים, ואכן חגים אלה נמחקו, אמנם ראש חודש לא נמחק לגמרי, כי הנשים שלא השתתפו בחטא העגל, אכן אסורות לעשות מלאכה בראש חודש. אבל זה לא ממש חג, רק זכר קלוש לימים יפים ומלאי תוכן שהפסדנו.

גם בפרשת השבוע מופיע נושא דומה, אחר המגפה שהתחוללה בעקבות המחלוקת של קורח, פנו בני ישראל אל משה בכנות ובפחד ושאלו: "הֵן [האם אכן] גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ? כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ? [הרי] כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת, הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ"? (במדבר יז/כז-כח). כלומר: אנחנו לא בדרגה להיות כל כך קרובים למשכן. הקב"ה הסכים עם החשש שלהם, וקבע שרק שבט לוי יתקרבו אל המשכן.

משל למה הדבר דומה? פחחי הרכב יספרו לכם, כמה הרבה תאונות קלות מגיעות לתיקון קל, תארו לעצמכם שלכל נהג חדש יהיה רחפן, הרי תאונה קלה ששורטת בפח, כאשר היא מתרחשת באוויר, מתרסקים שני הרחפנים על הקרקע. זאת אומרת שכדי לטוס בבטחה צריך להיות נהג מאד זהיר ועירני. על כן אמר הקב"ה: זהו זה! מעתה אין לכם רחפנים. שבט לוי יהיו הטייסים, ואתם תצטרפו לעבודת ה' שלהם, כמו נוסעים במטוס.

לעובדה זו צריך להוסיף:  'אבל'...

אבל מה? אבל פינה אחת קטנה בכל זאת השאיר ה' לכל אחד ואחד מאיתנו. את היין שאנו זכאים לשתות, קיבלנו משיירי הנסכים שעל גבי המזבח. יין זה לא מיץ תפוזים ולא לחם או תפוחי אדמה. באופן עקרוני שייך היין למזבח, ולנו מותר להוציאו לחולין.

אכן הזהירויות הנדרשות מהלוויים בבית המקדש, נדרשות גם מאיתנו, יין צריך לשתות באופן מתון ומבוקר. כשנעלה אותו על שלחן השבת, הבה ניזכר שזו חזרה גנרלית, לקראת היין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, שימזגו לנו לעתיד לבוא, בסעודה המפורסמת, שאברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה ועוד, ישתתפו בה. כוס היין של הקידוש, זה אמנם לא בדיוק אותו היין ההוא, שכל טיפה שווה מיליון דולר, ונוכל לקבל כמה שאנחנו רוצים, יש בשמים מהיין הזה, יותר הרבה ממה שיש מים באוקיינוס. אז היין שלנו הוא לא כזה, ובכל זאת אנו צריכים להתייחס ליין הקידוש באותה חרדת קודש (ביה"ל או"ח רמ"ב).

בשבוע האחרון טעמתי את היין 'פרייבט רזרב' 2022 ש'יקב 1848' מייצר בקפריסין. (היין נמזג לאורחים בחתונה שהייתה השבוע ע"י אחד מצוות המוזגים בבר היין שאני מפיק לאירועים. תמונת השבוע).

היין מיוצר מגפנים בוגרות מכרמים ללא השקיה בשיטת הטרסות המסורתיות של האיזור בפסגות הרי הטרודוס.

בבלנד יש 65% סירה ו35% קברנה סוביניון. היין התבגר 10 חודשים בחביות עץ. 14% אלכוהול.

יין עם צבע אדום עז ריחות טובים של פירות בשלים, היין צעיר ולכן פתיחה טובה וארוכה תעדן ותעשה אותו מצויין.

מהיין הזה יש רק בקבוקי מגנום (1.5 ליטר) ומחירו 240₪.

כשרות: רבנות מקומית, בד"צ העדה החרדית, בד"צ בית יוסף .O.U

לחיים, שבת שלום וחודש טוב

שרגא – אתר היין הכשר 

לעמוד היקב             לעמוד בר היין לאירועים