2024/04/16     ח' ניסן התשפ"ד

פרשת תרומה תשפ"ד, המערה, יקב המערה.

פרשת תרומה תשפ"ד, המערה, יקב המערה - יקב בנימינה

אחד הכלים המרכזיים במשכן היה השלחן, בפרשת השבוע כתובים המידות שלו: "אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ, וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ" (שמות כה/כג). לפני כן נאמרו המידות של ארון הקודש, שם הכל היה בחצאים: "אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ" (שמות כה/י). ה'חצי' מאד בולט בו, כי הארון הוא התורה, שם יש לעם ישראל שתיים, כפי שאומר רבי סעדיה גאון בְּ'הָאֱמוּנוֹת וְהַדֵּעוֹת': "אֵין אֻמָּתֵנוּ אֻמָּה אֶלָּא בְּתוֹרוֹתֶיהָ", בִּלְשׁוֹן רַבִּים: 'בְּתוֹרוֹתֶיהָ'; כִּי הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה הִיא בִּלְתִּי נִפְרֶדֶת מֵהַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כַּנֶּאֱמַר: "כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית" (שמות לד/כז). לכן המידות הן 'חצי', כי חצי קיבלנו מהשמים, והתורה שבעל פה, היא החצי השני שעלינו להשלים (בית ישי).

עם תובנה זו הבה נעבור אל השלחן, גובהו היה מקביל לגובה ארון הקודש, אם השלחן מורה על הפרנסה, הרי שהגובה הוא בחצאים, כי יש בו השלמה, הקב"ה יברך את מעשי ידינו, אבל זאת בתנאי שלא נשב בחיבוק ידים, אנו נשתדל קצת, ואת השאר ייתן הקב"ה ביד רחבה. זה פשיטא. אבל אורך ורוחב השלחן דורשים עיון.

לשם כך עלינו לחקור תחילה; מה זה 'אורך' ומה זה 'רוחב'? לא נכונה התשובה 'האורך ארוך יותר'! בטלית האורך הוא מהעטרה של הראש עד הקצה התחתון, מעיקר הדין די לטלית לכסות עד אחרי הגב, אבל לרוחב היא צריכה לעטוף את כל הגוף, זאת אומרת שהלובש  טלית מינימום, האורך שלה הוא בערך מטר, והרוחב קרוב לשני מטר!

נניח שמעין בוקע קרוב לים, ויש שם דלתה רחבה מאד, אין לנחל ערוץ, השטח ישר, מהמעיין עד הים המרחק אינו יותר מאשר שני ק"מ, ורוחב הנחל הוא ארבעה ק"מ, האם הרוחב יהפוך להיות אורך, כי הוא ארוך יותר? ודאי שלא!

דוגמא נוספת: איש נמוך ושמן, הגובה שלו סך הכל מטר ועשרים, והרוחב שלו בלי עין רעה, מטר ארבעים, האם הרוחב יהפוך להיות אורך? ודאי שלא. האורך נמדד מהראש לרגלים, והרוחב מכתף לכתף. וישנם עוד דוגמאות רבות.

כשהקב"ה אמר לאברהם אבינו: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ" (בראשית יג/יז). היום אנו יודעים שהמדינה שלנו היא ארוכה, ממטולה עד אילת, וצרה, מהים עד הירדן, אז אנו מניחים שזה האורך וזה הרוחב. אבל זה כלל לא בטוח. שהרי הארץ המקורית, המובטחת, היא שונה. ממילא האורך זה מהראש לרגלים, והרוחב זה המרחק שבין הכתפיים. בארץ ישראל יש להניח ש'אורך' זה ממזרח למערב, מהיכן שהבוקר פוגש את הארץ, עד שהשמש שוקעת בצד השני, וממילא ה'רוחב' זה כמה שהארץ הצליחה להתיישב, לכבוש, לעבות ישובים וכדומה.

מהקדמה ארוכה זו אנו משתוקקים לדעת מה זה האורך ומה זה הרוחב בשלחן המורה על הפרנסה. לשם ניתוח נושא זה יש להציג סתירה לכאורה, במקום אחד אומרים חז"ל שאדם צריך לסדר לעצמו פרנסה, לפחות לשלוש שנים קדימה, כדי שיהיה לו ישוב הדעת לחיות בנחת (מנחות קג/ב, אסתר רבה הקדמה א'). במקום אחר אומרים החכמים 'פת במלח תאכל, מים במשורה תשתה', כלומר: להפקיר את הדאגה למזונות (אבות ו/ד). כדי לתת תשובה לשאלה זו, עלינו לדעת שהברכה "חיים ארוכים", לא מתכוונת 'חיים רחבים', כלומר: הרבה שנים, אלא מחיה בסיסית, כפי שביקש יעקב אבינו: "לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ" (בראשית כח/כ). ליותר מזה הוא אינו זקוק. עכשיו הכל ברור, השלחן המורה על הפרנסה מספר שהאורך יהיה כפליים מהרוחב, כלומר: תסתדר עם פרנסה בסיסית לפחות לשלוש שנים קדימה, בכל מה שנוגע למותרות, אפשר להפחית חמישים אחוז. ממילא אם אתה יכול להסתדר עם מותרות שנה או שנתיים, הפחת מהם לטובת הבסיס, ותקח שנת שבתון מהעבודה.

עד כאן הדרשה יפה, והיא יכולה להיות עוד יותר ארוכה, אבל היכן היין כאן? מסתבר שגם לו יש כאן במה, אבל לפני כן נקדים במעשה שהיה. אחד מעשירי השכונה היה נוהג לקנות לפני פורים שישים בקבוקי יין יקר ומשובח מאד [עשרה קרטונים של ששה בקבוקים, כל בקבוק בסביבות 400 ₪, זה סכום  נכבד]. כל השכונה ידעו שאצלו מקבלים יין מהסדרות הגבוהות, ואכן רבים עלו לרגל, והוא שמח למלא לכל אחד כוס מלאה, ועוד יותר שמח לראות שבמוצאי פורים הכל נגמר. במשך הזמן עושרו ירד, הוא אינו יכול להרשות לעצמו 24,000 ₪ על יינות. אבל כולם באים, כולם יודעים שכאן מקבלים משהו משובח. יעץ לו אחד החברים, הרי המחסן שלך מלא בקבוקים משובחים ריקים משנים קדמוניות, כל הצעירים שבאים אליך, אינם מבינים ביין, הם מסתכלים על התווית, עושים 'אוּהַא' שותים והולכים. קנה ששים בקבוקים בסופר מרקט, מאלה של שש במאה, ותמלא את הבקבוקים שבמחסן. 'מה עם גניבה'? שאל בעל הבית. 'איזו גניבה'? השיב המציע, הבקבוקים פרטיים שלך, אתה יכול לעשות בהם מה שאתה רוצה. 'מה עם גניבת דעת'? וטען היועץ שכל המתפעלים מיין בחמישה עשר שקלים, אין להם דעת בנושא זה, ואינך גונב שום דבר!

מיודענו לא נרגע, הגיע לרבי יצחק זילברשטיין שליט"א, והרב אמר לו שיש כאן גניבת דעת, מבין כל הבאים אליך, יש אניני טעם, שגם אם הם לא מבינים ביין, הם יודעים להרגיש אם הוא משובח או לא. כשהם שמעו בעבר על יין פלוני שהוא משובח ויקר, ולפתע ירגישו טעם של מים עם חומצות ומלח, הם לא יעלו בדעתם שאתה אשם בזאת, אלא יחשבו שאת היין הזה בזבוז כסף לקנות, וזה אסור לך. חוץ מזה יכול גם מבין ביין להגיע אליך. עד כאן העובדות. מה באמת יכול נדיב הלב לעשות? לתת לכל אחד רק רבע או שליש כוס. כלומר: טיב היין הוא ה'אורך', והכמות היא ה'רוחב'. את האורך הוא אינו רשאי לקצר, אבל הרוחב הוא פרטי שלו, יעשה בו כטוב בעיניו.

אנו כבר בשבת השניה של חודש אדר, שמרבין בו בשמחה, ואם נטעם משהו משובח, נוכל כבר לדעת מה יהיה לנו בפורים על השלחן. בדרך כלל אני ממליץ על יין שטעמתי, ולאחרונה היה על שולחני 'המערה 2019'  על היין הזה אפשר לכתוב הרבה כי הוא באמת יין מעולה, אבל הפעם יש לכם גם הזדמנות לטעום אותו ואת חבריו מכל הסדרות של יקב בנימינה והמערה גם לאורך וגם לרוחב.

יש ביין שתי סוגי טעימות

א _ טעימת אורך.

ב _ טעימת רוחב.

"טעימת רוחב", היא טעימת אותו זן יין, מאותו בציר, של כמה איזורי גידול שונים, או יקבים וייננים שונים, או אפילו שיטות עשייה שונות. אבל רק של אותו זן ואותה שנה.

לעומת "טעימת אורך", היא טעימה של אותו יין מאותו יקב, לאורך כמה בצירים.

מעת לעת מתקיימים סדנאות וארועי יין מעניינים ב'איש הענבים' שביפו.

בשבוע הבא (22-23.2) ביום חמישי בערב ויום שישי בבוקר, יהיה בית פתוח שכולו מ'יקב בנימינה' "מאז ועד עולם".

'יקב בנימינה', מוותיקי יקבי ישראל, הנפיק עשרות יינות משובחים שתמיד נתנו תמורה נפלאה לכסף. סדרות אגדתיות כמו "תלתן" "יוגב" "חושן" וכלה בסדרת "מושבה" הרעננה. במקביל יקבי בנימינה בענווה האופיינית להם, הקימו וטפחו את יקב ה"מערה" - אחד היקבים ששמם בלבד מביא ההערכה רבה ורצון לטעום.

ביומיים של הצגת תכלית יוטעמו מעל 40 יינות שונים שישקפו את העשייה מאז ועד מחר כולל יינות יקב המערה.

עלות הטעימה לאדם ברכישה מוקדמת: 100 ש"ח || במקום: 125 ש"ח, חברי מועדון הפלטינום של איש הענבים 60 ₪

פרטים נוספים והרשמה כאן מומלץ מאוד.

לחיים ושבת שלום

שרגא – אתר היין הכשר